"לא מימשו את אחריותם": ביקורת חריפה על נתניהו ובנט

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ממשיך בפרסום דוחות ביקורת על מלחמת חרבות ברזל, ובפרסום השביעי, הוא מצביע על כשל מתמשך, רב שנים, שהוביל להיעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל.

במתקפת הפתע בשמחת תורה התרחשה קריסה של ההרתעה, ההתרעה וההגנה, שהם שלושה מארבעת עקרונות היסוד שעליהם נשענת תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית שהשתרשה בישראל. מידת מימוש העיקרון הרביעי – עקרון ההכרעה, שבמוקד מלחמת חרבות ברזל, טרם הובהרה נכון למועד סיום הביקורת.

הכשל, הגיע גם מהדרג המדיני, ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שאמרו שוב ושוב שחמאס מורתע, וגם מהדרג הביטחוני צבאי, כאשר הרמטכ"ל וראש השב"כ סברו שהטכנולוגיות המתקדמות יספקו התרעה מקדימה, לצד קביעה מודיעינית שחמאס מורתע ומרוסן.

עוד באתר:

צפו בדברים

הגר"א אלבז על הקלטות הראש"ל: "סולפו מהקשרים אחרים"

פנחס בן זיו

מכה לחיזבאללה

לא תאונת דרכים: צה"ל חושף מי רצח את אליאס

קובי פינקלר

פן אנושי מטלטל

שנה של רדיפה: יועץ ראה"מ בפוסט אופטימי ונוגע ללב

אבי יעקב

צפו

תיעוד אווירי: משאיות הסיוע על הכביש ההרוס בעזה

קובי פינקלר

הדו"ח מעלה כשל מתמשך רב-שנים בו הדרג המדיני לדורותיו לא מימש את אחריותו לוודא כי מדינת ישראל ערוכה לאתגרי הביטחון המשתנים על בסיס תפיסת ביטחון לאומי סדורה, מעודכנת ומאושרת באופן רשמי. כך, ממשלות ישראל בהובלת ראשי הממשלה לדורותיהם, מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית, שלא בדומה לנהוג במדינות מערביות.

המבקר מתייחס גם לראש הממשלה בנימין נתניהו, שיזם כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל בשנים 2017 – 2018 ופעל להטמעתה, אך לא סיים את אשר החל ולא הביא לאישור של תפיסת ביטחון לאומי רשמית למדינת ישראל ולקבלת החלטה מחייבת בנוגע לאבן היסוד של יישום התפיסה – שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים והקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים, זאת חרף החשיבות והצורך שהוא בעצמו הכיר בהם. בכך הוא לא מימש את אחריותו בנושא ותפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה וללא תוקף מחייב.

עוד מוצא הדו"ח כי גם ראשי המל"ל שכיהנו בתפקידם החל משנת 2008, השנה שבה נחקק חוק המל"ל ובו נקבע כי אחד מתפקידי המל"ל הוא לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים וכן להציע לראש הממשלה סדר יום ונושאים לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, לא הביאו לקבינט המדיני-ביטחוני תפיסת ביטחון מעודכנת לצורך דיון והחלטה לגביה, ובכך המל"ל לא מימש את תפקידו בנושא זה.

דו"ח הביקורת קובע כי בהיעדרה של תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב שמגובה בהקצאת משאבים לאומיים בהתאם לסדרי העדיפויות, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע עליו בקרה ופיקוח לוקה בחסר עד לא קיימת במקרים מסוימים.

במבחן התוצאה, אף שהצבא נתון למרותו של הדרג המדיני, במצב שבו הדרג המדיני אינו מקיים תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי, אינו מאשר אותה רשמית ובכלל זה אינו מקצה משאבים לאומיים בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו בה, צה"ל נדרש לתכנן בעצמו את תוכניות העבודה שלו ואת בניין כוחו בעיקר בהתאם להבנתו את המצב.

כך, לדוגמה, כבר שנים צה"ל משנה את היקף סדר הכוחות (סד"כ) של מערך הטנקים ללא הכוונה של הדרג המדיני בראייה אסטרטגית ארוכת טווח הנגזרת מתוך תפיסת ביטחון לאומי סדורה ומאושרת באופן רשמי, ובשנת 2020 צה"ל בפיקודו של הרמטכ"ל דאז רא"ל (במיל') אביב כוכבי הוציא לפועל תוכנית לקביעת היקף סד"כ הטנקים, בלא ששר הביטחון דאז נפתלי בנט הציג את התוכנית מראש לקבינט המדיני-ביטחוני כדי שיבחן את הצורך בה, שלא בהתאם לסיכום הדיון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו מינואר 2020.

מנתוני הדו"ח עולה כי לא פחות מ-72 שנים חלפו מאז הפעולה הראשונה לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי על סמך תפיסתו של דוד בן-גוריון בשנת 1953, ומאז לא אושרה תפיסת ביטחון לאומי עדכנית. במהלך השנים, בוצעו שישה ניסיונות לגבש תפיסת ביטחון, אך הם לא אושרו באופן רשמי.

לסיכום, ממליץ המבקר כי על ראש הממשלה להוביל יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה תהליך סדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה; שבמסגרתו הם יקבעו בין היתר את האינטרסים הלאומיים של המדינה בהיבטים ביטחוניים, מדיניים, כלכליים וחברתיים-תרבותיים, את יעדי-העל שלה ואת סדרי העדיפויות שלה בראייה כוללת; ולאחר מכן עליהם לאשר את תפיסת הביטחון הלאומי ולתת לה תוקף רשמי.

עוד מומלץ כי ראש הממשלה יפרסם לציבור בחתימתו את תפיסת הביטחון הלאומי הרשמית, זאת כחלק מיישום עקרון האחריותיות של הממשלה כלפי אזרחיה. נוסף על כך, מומלץ כי תפיסת הביטחון הלאומי שתאושר תשמש את הדרג המדיני בין היתר לקבלת החלטות בנושאי בניין הכוח והפעלתו והקצאת משאבים.