חברון שלנו לתמיד: הפלייליסט לפרשת חיי שרה

השבוע בפלייליסט יהיו כמה שירים מעניינים, חוץ מהשירים שהם מתוך פסוקי הפרשה. לדוגמה איזה קשר יש לברכת 'שהחיינו' עם פרשת השבוע. איך שיר של פסח קשור לפרשת השבוע. למה נקראת התפילה תפילת "מנחה". אבל באידיש יש משפט "כאפ נישט קיין הייסע לאקשן" (אל תחטוף אטריות חמות) אנחנו נגיע לזה בהמשך לפני כן יש כמה דברים העומדים על הפרק שלי…

השבוע ביום שני י"ט בחשוון היה היארצייט של המלחין האגדי רבי בנציון שנקר. השבוע נתחיל את הפלייליסט עם שיר של רבי בנציון שנקר ע"ה והוא גם יסיים את הפלייליסט. בואו נשמע את בצלאל ניומן המנחה האגדי מציג את רבי בנציון במופע האסק מס' 2 שם הוא מבצע את השיר ליהודים היתה אורה. (אני יודע שעוד לא פורים, אבל אומרים את הפסוק הזה כל מוצאי שבת בהבדלה)

עוד משהו שהיה ביום שני וזה היומולדת של המוזיקאי האגדי דודו פישר. כשחיפשתי אזה שיר מתאים לשים בפלייליסט נפגשתי שוב עם השיר ששמתי במשך הקיץ כמה פעמים "ולא אמר" לחן נפלא של יוסי גרין. שיר שמתאר אחד מהניסים שהיו בית המקדש. עכשיו כשלומדים את העמוד היומי בגמרא מסכת פסחים וכשלומדים על קרבן פסח שאכלו בירושלים אמרתי לעצמי הלוואי ואנחנו נזכה לראות את הנס הזה עוד השנה.

עכשיו לשירים שקשורים לווארטים מפרשת השבוע ועל כך אני חייב לתת קרדיט ענק לשדרן האהוב מני גירא שוורץ הי"ו, שמשדר לכם כל יום שישי בין 12:00 ל-14:00 (בארה"ב 5 עד 7 בבוקר) ובתוכנית הזאת מביא בכל שבוע דברי תורה והקשרם לפרשת השבוע בעריכת "האברך החשוב מבני ברק" תלמיד חכם גדול, ששומר על עילום שמו. אני ממליץ לכולם להאזין לתוכנית הזאת. דברי התורה שלפניכם הם מתוך התוכניות שלו ששודרו בשנים קודמות.

לא שאנחנו לא ידענו או שאנחנו צריכים הוכחה לכך אבל בפרשת השבוע כתוב בפירוש שהעיר חברון היא שלנו לעד ולנצח נצחים (באידיש יש משפט "אלע שונאים קענען גיין קראכן" – כל השונאים יכולים לטפס) כפי ששר לנו דדי גראוכר – "חברון עיר האבות שלנו לדורי דורות". וגם מרדכי בן דוד שר "חברון מאז ולתמיד כאשר נשבע לאבותינו אברהם יצחק ויעקב". שילבתי כאן את הביצוע שלו מתוך מופע 'אוהל' המיתולוגי.

לפני שאני ממשיך לשיר הבא על חברון, אני רוצה לעצור שניה. כולנו מכירים את ספר התהילים. יש שקוראים פרקי תהילים מחולק לפי היום או לפי היום בחודש ויש שאומרים כל יום 5 פרקים בתהילים כל יום אחרי תפילת שחרית. בכל אופן ניתן לומר תהילים בכל עת, באמצע היום והלילה, אפילו פרק אחד בלבד, עוזר. יש אדם אחד מיוחד שזכיתי להכיר וגם לפגוש אותו שבוע שעבר. שתמיד מזכיר את גודל מעלתו של ספר תהילים. ולומר אם זה כל הספר תהילים או פרק אחד יותר ממה שהוא רגיל ולאיש הזה קוראים יובל סטופל. והוא הלחין שיר נפלא על חברון ומי שמבצע אותו הוא הזמר יצחק ריס.

על הפסוק הראשון בפרשת השבוע – "שני חיי שרה", אומר רש"י "כולן שוין לטובה". הרבה שואלים הרי שרה אמנו עברה צרות רבות, איך אפשר לומר שכולן שוין לטובה? התשובה היא ששרה אמנו ע"ה קיבלה את כל הצרות שעברה לטובה ובשמחה, וזהו גם מסר לכולנו, להיות כמו נחום איש גם זו, שתמיד אמר "גם זו לטובה" כפי ששר לנו ליפא שמעלצר וגם חשוב לזכור ש"כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד", כפי ששר לנו יוסי רוז בשיר שאינו מוכר כ"כ, אולם זו בהחלט יצירה יפייפיה שיוסי גרין נותן בקולותיו.

בפרשתינו ישנו את כל המשא ומתן של אברהם אבינו ע"ה עם עפרון החיתי על רכישת הקרקע שלימים הפכה למערת המכפלה. בפסוקים הראשונים עוד לפני שהוא מבקש את הכסף, עפרון מופיע עם ו', אבל אחר שהוא מתחיל לדבר על הכסף ומזכיר את ה-400 שקל כסף כתוב "וישקול אברהם לעפרן את הכסף" – כאן בלי ו'. פירוש יפה על פי האמרה הידועה של חז"ל "אדם יש לו מנה, רוצה מאתיים", כל זמן שעפרון הסכים לתת אז הוא הרגיש שיש לו, אבל ברגע שהוא התחיל לנהל משא ומתן כשהוא ביקש כבר 400 שקלים אז הוא הרגיש שחסר לו וזה מה שבאה ללמד אותנו התורה באות ו' החסרה של עפרון. הנה דוד גבאי עם השיר 'מנה מנה' (ואני הקטן מוסיף שהמילה מנה – נשמע, כמו המילה לכסף באנגלית וזה Money)

"ואברהם זקן בא בימים והשם ברך את אברהם בכל". סנגורן של ישראל ה'קדושת לוי' זי"ע מפרש שצדיק אמיתי כשהוא מתפלל, מתפלל על הכלל כולו לא רק על צרכיו האישיים ואף עם תפילתו מתקבלת והוא זוכה לברכה הוא עדיין לא מסתפק בכך והוא גם לא מתברך בכך שהוא עצמו קיבל אלא הוא רוצה שיקח גם לכל הכלל כולו או כל מי שבסביבתו. אומר ה'קדושת לוי' שזהו צדיק אמיתי וזה מה שהיה אברהם אבינו, רק לאחר שכולם יתברכו יחד עמו, אומר לנו הפסוק שאנחנו אומרים בברכת המזון "כמו שנתברכו אבותינו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל" והגמרא מסבירה כי כל אחד מהאבות יש לו את המילה שלו והמילה "בכל" היא של אברהם אבינו. נשמע שני שירים. הראשון 'כמו שנתברכו' של אייבי רוטנברג ושלמה שמחה. אני בטוח שאף אחד לא מכיר. (כלשון יובל סטופל השמעת בכורה לצעירים) והשני מושי שווארץ עם מעכל מנדל עם השיר בכל מכל כל.

ואברהם זקן בא בימים והשם ברך את אברהם בכל. הגמרא בקידושין ל"ב לומדים מכאן שאין זקנה אלא למי שקנה חכמה. שואל הפני יהושע מהיכן אנחנו רואים שזה קשור דווקא לחכמה?ובעניין הזה הוא מביא את הגמרא בנדרים דף מ"א האמרה הידועה במערבא אמרי דדא ביה כולא ביה עם דעת קנית לא חסרת כלום. וממילא אברהם אבינו שהיה זקן וקנה חכמה מובן לנו הפסוק וה' ברך את אברהם בכל –  לא חסר לו כלום.

ועוד בפרשתינו, אליעזר עבד אברהם נשלח לחפש כלה ואז הוא מזכיר פעמיים את המילה "חסד". "ועשה חסד עם אדוני אברהם" וכן "כי עשית חסד עם אדוני עבור אברהם". 'רבינו בחיי' מסביר שאליעזר ידע את סודו של אברהם אבינו והסוד שבמידה שאדם מודד מודדים לו כפי שאדם נוהג כך נוהגים עמו, לכן נהג אליעזר בחסד וציפה גם כן לקבל את החסד הזה ולא רק זה, גם הוא ידע מה מחפש אברהם אבינו, מה היא המידה שהוא מחפש בכלה – שזו מידת החסד. ה'כלי יקר' אומר שזה שהזכיר אליעזר דווקא את הגמלים, (גם גמליך אשקה) גם המילה גמילות חסדים היא דומה למילה "גמליך". היה כאן רמז שזהו מבחן של גמילות החסדים, לכן הוא הזכיר דווקא את הגמלים. מידת החסד זו המידה שבה גילה אברהם אבינו את הקדוש ברוך הוא. זו המידה שגם מוזכרת סביב שמו של אברהם אבינו כל פעם שמזכירים את שמו בתפילות. המידה הראשונה זו מידת החסד.

ויהי כאשר כילו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם. במדרש מובא שהשני צמידים הם רמז לשני לוחות הברית ועשרה זהב הם לעשרת הדיברות שבשני לוחות הברית. מבאר בספר ערוגת הבושם מה ההקשר לכאן של שני לוחות הברית ושל עשר הדיברות השידוך של אליעזר מוצא ליצחק. המסר שהתורה מבארת שהיא מתנהלת למעשה בשני צירים מרכזיים ביותר. האחד זה בין אדם לחברו והשני זה בין אדם למקום. הלוחות היו צמודים בלשון הצמידים העניין הזה בא לומר לנו להראות שאי אפשר האחד בלי השני. אי אפשר לעשות רק מצוות שבין אדם לחברו ולזלזל חלילה בבין אדם למקום. וכן להפך אי אפשר רק לבן אדם למקום לעומת זאת לזלזל בחברים. הגאון הצדיק מבלזא מביא את הטור שכותב שהחגים פסח שבועות וסוכות הם כנגד האבות הקדושים. פסח כנגד אברהם שבועות כנגד יצחק וסוכות כנגד יעקב. ולפי זה הוא מבאר יפה כיוון שחג השבועות הוא ליצחק זה המסר שאליעזר העביר לרבקה. מה מעלתו של יצחק שבחג הזה שיקראו כנגדו אז קיבלנו את הלוחות אז קיבלנו את התורה בחג השבועות. הבאתי כאן את השיר אחד מי יודע של מוטי אילאוויטש ויודי ביאלוסטוצקי. למרות שהשיר הזה קשור לפסח אבל בשיר הזה מוזכר גם את לוחות הברית וגם אברהם יצחק ויעקב.

ברוך השם אלוקי אדוני אברהם אשר לא עזב חסדו מאיתי". 'הרוקח' אומר שמכאן אנחנו למדים על מטבע ברכות, איך אדם צריך לברך ולומר ברוך השם, ללמוד מאליעזר עבד אברהם. וגם מלבן הארמי יש מה ללמוד, כמו שכתוב בפרשתינו – "ויען לבן מהשם יצא הדבר". לאחרונה יצא שיר של שמחה פרידמן עם כל השאלות שאנשים שואלים אחד את השני ושימו לב שכל אחד משלב את המילים "ברוך השם" או "בעזרת השם" וכו'. יש עוד שיר שנקרא 'ברוך השם' שמבצע חיים שלמה מאיעס.

פסוק נב: ויהי כאשר שמע וגו' וישתחו ארצה להשם. אומר רש"י שמודים על בשורה טובה וכך גם נפסק להלכה כשמקבלים בשורה טובה צריך לומר 'שהחיינו'. לפני שאני אציג אחד מהשני שירים שנמצא בפלייליסט. כמה אנשים בבית הכנסת שבו אני מתפלל שאלו אותי למה אני אף פעם לא שם שיר חזנות. אני מגלה לכם את האמת שאני באמת לא אוהב חזנות. השבוע יהיה הפעם הראשונה שאני שם שיר חזנות וזה השיר 'שהחיינו' מתוך מופע האסק 15 בליווי של תזמורת סימפונית בניצוחו של ישראל לאם.

אחרי שרבקה אמרה לאחיה ואמה שהיא הולכת עם אליעזר "אפילו שאתם לא רוצים", אז לא היתה להם ברירה ובירכו אותה – "את היי לאלפי רבבה" כפי ששר לנו ברוך לוין ביחד עם איתן כץ.

פסוק סג: "ויצא יצחק לשוח בשדה", אין שיחה אל התפילה שנאמר תפילה לעני כי יעטוף. אח של המהר"ל אומר בספר החיים, מדוע התפילה הזו נקראת 'מנחה' כיוון שיצחק הרי היה קורבן בעקדת יצחק וכידוע אם קורבן מגישים גם מנחה אבל בעקידת יצחק לא הייתה מנחה ועל כן יצחק קרא לתפילה זו – מנחה. גם צריך להזכיר מה שכתוב בטור שצריך להיזהר במיוחד בתפילת מנחה – בגלל שהקדוש ברוך הוא אוהב במיוחד את התפילה הזו כי אדם זונח ועוזב את הכל ורץ להתפלל, מה שאין כן בבוקר או בערב, תפילת שחרית ותפילת ערבית. הבעל התניא מוסיף ואומר שמכיוון שכך שאדם עוזב הכל ורץ להתפלל מנחה בכך נחשב הדבר כאילו הקריב מנחה לפני הקדוש ברוך הוא. אני מניח שכולם כבר יודעים שאני אשים את השיר "מנחה" בביצוע של שלומי גרטנר, אבל אני תמיד אוהב לשנות קצת, אז נשמע את המלחין עצמו – מענדל ראטה מבצע את השיר.

שבת מברכים: כרגיל. ברכת החודש של אלי שוובל שיעשה לכם כרפס במוח עם קולו המיוחד. וגם ברכת החודש של אברימי רוט בלחנו של יוסי גרין.

שיר לכבוד שבת: ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה מובא במדרש תנחומא שכשאברהם אבינו ספד לשרה אמנו הוא אמר אשת חיל מי ימצא. הבאתי שני ביצועים הראשון של שרולי ורדיגר בלחנו של יוסי גרין. והשני – כפי שהזכרתי שהשבוע היה היארצייט של הרב בנציון שנקר ע"ה. אין בית יהודי שלא מכיר את הלחן הכי מפורסם שלו על המילים אשת חיל מי ימצא.

א גוט שבת