
בצה"ל מתנהלים בימים אלה מהלכים פנימיים להערכת מצב מחדש של חלוקת הסמכויות בין גופי הביטחון המרכזיים בישראל, צה"ל, שירות הביטחון הכללי, המוסד והמשטרה. המהלך, שמטרתו להבהיר גבולות אחריות ולמנוע כשלים שנחשפו בתחקירים קודמים, נועד להסדיר את תחומי הפעולה של כל גוף, לרבות במישור המודיעיני: איסוף אותות, מודיעין אנושי, ותיאום בזירות השונות.
תחקירי צה"ל העלו פערים משמעותיים: ערב אירועי התקיפה ב7 באוקטובר לא פעל אף מקור אנושי מטעם הצבא ברצועת עזה. בגוף הביטחוני נמסר כי שירות הביטחון הכללי היה הגוף הבלעדי שאסף מודיעין מסוכן ממקורות אנושיים, בעוד שיחידת 504 של אמ"ן לא פעלה כלל בזירה. כתוצאה מכך, נפתח "מרחב דרום" יחידתי, ובצה"ל שוקלים כעת להסדיר את חלוקת האחריות מול השב"כ, כדי למנוע ריכוז סמכויות בגורם אחד בלבד.
כשלים נוספים עלו בתחקיר האבטחה של האירוע ברעים, שהתקיים בשטח אזרחי אך סמוך לגדר הרצועה. האירוע, שהוגדר כאזרחי, נמצא באחריות מלאה של המשטרה, אך בפועל נכחו במקום רק שוטרים בודדים ומאבטחים אזרחיים, ללא נוכחות של חיילים חמושים. ממצאים אלו חיזקו את הצורך לבחון מחדש את חלוקת האחריות בין המשטרה לבין הצבא באירועים מסוג זה.
עוד באתר:
תחקיר נוסף, שחקר את הלילות הקריטיים של ה־6 וה־7 באוקטובר, מצא כי לא התקיים תיאום ישיר בין הרמטכ"ל לראש שב"כ בשעות הקריטיות. כל אחד מהגורמים קיבל החלטות במסגרת הארגון שלו בלבד. הגורם היחיד שיזם הערכת מצב משותפת היה מפקד פיקוד הדרום, האלוף ירון פינקלמן, ששילב נציגי שב"כ בשיחה, אך גם בה לא שונתה הערכת המצב הקיימת.
בצה"ל מדגישים כי מהלך זה נועד להסדיר תהליכי קבלת החלטות והערכת מצב בשעת חירום, ולענות על שאלות קריטיות לגבי תיאום בין צה"ל, שב"כ והמוסד, בהתאם לזירה שבה מתקבלת ההתרעה. הצורך בתיאום ברור ונוכח יותר מתמיד, לאחר שמספר מקרים הצביעו על חוסר אחידות בהחלטות בשעות קריטיות, אשר השליכו על ביטחון הציבור והכוחות.























