
מנכ״ל משרד מבקר המדינה, ישי וקנין, סיפר בריאיון לקול חי כי לראשונה זה שנים מופעל סעיף 26 לחוק מבקר המדינה — סעיף המקנה סמכויות דומות לוועדת חקירה, כולל יכולת לזמן עדים בכפייה. זאת בעקבות סירובם של שני בכירים לשעבר בשב״כ להתייצב לחקירת המבקר במסגרת בדיקת הכשלים שהובילו לאירועי 7 באוקטובר. וקנין הבהיר כי מדובר בצעד תקדימי כמעט חסר תקדים: "בן אדם שמוזמן ולא מגיע — עובר על החוק."
לדבריו, שני הבכירים המדוברים החזיקו בתפקידים מרכזיים בשב"כ בתקופת המחדל, ולפיכך עדותם היא קריטית להבנת הכשלים. למרות שבתחילת הדרך התקיים שיתוף פעולה בין שירות הביטחון הכללי לבין משרד המבקר, וקנין מתאר כיצד עם פרישתם של אותם גורמים, הם טוענים שהחוק אינו חל עליהם — עמדה שהמבקר מכנה ״מופרכת״.
נקודת המחלוקת המרכזית נוגעת לשאלה מי אמור לבדוק את האירוע: ועדת חקירה ממלכתית — שטרם הוקמה למרות דרישות ציבוריות ופוליטיות — או מבקר המדינה. וקנין מדגיש כי כל עוד המדינה לא מקימה ועדת חקירה, המבקר הוא הגוף היחיד שמבצע חקירה מהותית. ״מקץ שנתיים — אנחנו היחידים שבודקים את הכשל של 7 באוקטובר״, אמר.
עוד באתר:
לדבריו, הבכירים לשעבר מחזיקים בידע שהוא חיוני: התרעות מודיעיניות, תחקירים פנימיים, תיעוד קשרים, התנהלות בשטח ביום האירוע, ואפילו שאלות כבדות לגבי כשלי ההתראה. ״איך יכול להיות ש־5,000 מחבלים מתארגנים — ובישראל לא יודעים?״ שואל וקנין.
מיד לאחר מכן עלה לשידור בכיר שב״כ לשעבר, עדי כרמי, שהגיב לסערה. כרמי הבהיר כי הוא מכבד את וקנין ונותן אמון בדבריו, אך מנסה להבין את מצוקת הבכירים לשעבר. לדבריו, העובדה שהדרג הפוליטי מסכל הקמת ועדת חקירה ממלכתית יוצרת ״ערפל״ סביב הגוף שאמור להיות קו הסיום של הבירור — מה שבפועל משאיר את אנשי השב״כ לשעבר חשופים ללא הגנה ארגונית.
כרמי מדגיש כי אנשי שב״כ רגילים לפעול בתוך מסגרת שנותנת גב משפטי ומוסדי, ולכן כשהם באזרחות, והחקירה נעשית מחוץ לארגון — הם חוששים. ״הם צריכים להגן על עצמם… הם רגילים לארגון שמגבה אותם״, אמר. עם זאת, הוא אינו מצדיק את אי־ההתייצבות, אלא מנסה להבין את ההקשר.
יחד עם זאת, כרמי מצטרף לעמדה הנחרצת שהכשל של 7 באוקטובר מחייב בירור עמוק ורחב: ״התוצאות מחייבות חקירה. ועדת חקירה ממלכתית — חד משמעית״.
האזינו לראיון עם ישי וקנין:
האזינו לראיון עם עדי כרמי:
























