כצפוי

מיארה קובעת: הצעת החוק לוועדת חקירה לא עומדת בכללים

היועצת המשפטית לממשלה העבירה לשר המשפטים חוות דעת שלילית על הצעת החוק להקמת ועדת חקירה לאומית לטבח שמחת תורה וקבעה כי היא לוקה בקשיים משפטיים מהותיים ואינה עומדת באמות המידה הנדרשות

גדי פוקס

א' בטבת תשפ"ו, 21/12/25 22:09 עודכן: 23:27

א+

א-

קיבוץ ניר עוז בעוטף עזה אחרי הטבח | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, העבירה היום (ראשון) לשר המשפטים יריב לוין את חוות דעתה באשר להצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאומית לבדיקת אירועי הטבח. במסמך הרשמי הודיעה היועצת על התנגדותה להצעה וקבעה כי: "הצעת החוק אינה עומדת באמות המידה המשפטיות הנדרשות".

בחוות הדעת נכתב כי להצעה נלווים חסמים משפטיים מהותיים בכמה מישורים. בהרב מיארה מציינת כי מדובר במהלך בעל מאפיינים של חקיקה פרסונלית, שלשיטתה אינו נועד בראש ובראשונה לבירור עובדתי מעמיק, אלא קשור לשיקולים ולצרכים של הממשלה עצמה.

עוד הבהירה היועצת את עמדתה העקרונית שלפיה מנגנון ועדת חקירה ממלכתית הוא הכלי המתאים הקיים בדין לבחינת אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהם. לדבריה, "עמדתנו, כפי שהוצגה בפני הממשלה, והובהרה גם בהליכים משפטיים נוספים, היא כי ועדת חקירה ממלכתית היא באופן מובהק הכלי המתאים הקיים בדין לחקירת היבטי הליבה של אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה".

המסמך מתפרסם על רקע עמדתה של בהרב מיארה בהליך אחר, שבו ביקשה מבג"ץ למנוע בשלב זה ממבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, להמשיך בבדיקות הנוגעות לכשלים סביב אירועי השבעה באוקטובר, עד להכרעה בשאלת הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. לפני כחודש הוציאו שופטי בית המשפט העליון דוד מינץ, אלכס שטיין ויחיאל כשר צו על תנאי, המחייב את הממשלה לנמק מדוע לא תעשה שימוש בסמכותה להקים ועדת חקירה כזו. בצו נכתב: "ניתן בזה צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא תפעל ממשלת ישראל בהתאם לסמכותה בסעיף 1 לחוק ועדות חקירה ותורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית אשר תבחן באופן עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי את מכלול האירועים בכל הקשור למתקפת שבעה באוקטובר".

הצעת החוק של ח"כ קלנר פורסמה בשבוע שעבר וצפויה לעלות כבר מחר לדיון בוועדת השרים לחקיקה. על פי נוסח ההצעה, זהות חברי ועדת החקירה תיקבע על ידי הכנסת ולא על ידי בית המשפט העליון. בהתאם לכך, מינוי החברים וריכוז ההחלטות יהיו בסמכות הכנסת ויושב ראש הכנסת, ולא בסמכות המערכת השיפוטית.