הדיון הציבורי סביב הקמת ועדת חקירה לאירועי המלחמה ממשיך לעורר מחלוקת, ובמרכזו עומדת שאלת זהות הגוף שימנה את חברי הוועדה. מנתוני מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) לחודש דצמבר עולה כי המודל אותו מקדמים השמאל והתקשורת, במסגרתו נשיא בית המשפט העליון ממנה לבדו את חברי הוועדה, אינו זוכה לאמון רחב. לפי הסקר, רק 21% מהציבור תומכים בכך שהשופט יצחק עמית ימנה לבדו את חברי הוועדה.
במקום זאת, הציבור נוטה להעדיף פתרונות אחרים. האפשרות שזכתה לשיעור התמיכה הגבוה ביותר היא המודל הפריטטי אותו מקדמים כעת בממשלה, שבו מחצית מחברי הוועדה ימונו על ידי הקואליציה ומחצית על ידי האופוזיציה – עמדה שזכתה ל-28% תמיכה בכלל הציבור ול-34% בקרב המשיבים היהודים. קרוב לכך נמצא מודל נוסף, עם 27% תמיכה, המבוסס על מינוי משותף של השופט יצחק עמית יחד עם השופט נעם סולברג, המייצג בעיני רבים את האגף השמרני במערכת המשפט.
רעיונות של מינוי הוועדה באופן בלעדי על ידי הדרג הפוליטי כמעט ואינם זוכים לאהדה. רק 7% מהנשאלים תומכים בכך שהממשלה תמנה לבדה את חברי הוועדה, ו-8% בלבד מעדיפים מינוי ישיר על ידי הכנסת.
עוד באתר:
הפילוח הפוליטי של הסקר מחדד את עומק הפערים בחברה הישראלית. בשמאל ובשמאל-מרכז נרשמה העדפה ברורה למעורבות מערכת המשפט, כאשר יותר מ-90% מהנשאלים במחנות אלו בחרו במודל שבו בית המשפט העליון ממלא תפקיד מרכזי במינוי הוועדה. במרכז הפוליטי ניכרת עדיין נטייה דומה, עם 75% תמיכה במודלים שיפוטיים, אך גם פתיחות מסוימת לאפשרויות המשלבות איזון פוליטי.
בימין ובימין-מרכז המגמה הפוכה: רוב הנשאלים מעדיפים מודל פוליטי מאוזן, ובימין אף נרשמה התמיכה הגבוהה ביותר במינוי ישיר על ידי הממשלה או הכנסת. במגזר הערבי התמונה שונה, כאשר כשליש מהנשאלים מעדיפים מינוי בלעדי על ידי השופט עמית, ואחרים תומכים במודל המשותף עם סולברג.
