
בפתח 'מהדורת הבוקר' התייחס הבוקר בצלאל קאהן לשורת נושאים בוערים – מהפיגוע הרצחני בצפון, דרך חוק הסדרת מעמד בני הישיבות, ועד ביקורת נוקבת על התנהלות התקשורת הישראלית והאופוזיציה.
קאהן פתח בהתייחסות לפיגוע הקשה שאירע ביום שישי בצפון הארץ, סמוך לבית שאן ולעפולה, והציב שאלה עקרונית: כיצד מדינת ישראל מצליחה לנהל מערכה רחבת היקף נגד ארגוני טרור בעזה, בלבנון, בסוריה, באיראן ואף בתימן הרחוקה – אך מתקשה להתמודד עם תופעת השב"חים החודרים לשטח ישראל מדי יום. לדבריו, אחת לכמה זמן, חדירה כזו גם מסתיימת בפיגוע רצחני בתוך תחומי המדינה.
בהמשך עבר קאהן לעסוק בחוק להסדרת מעמד בני הישיבות, שדיוניו צפויים להימשך השבוע בוועדת החוץ והביטחון. לדבריו, “עושה רושם שגורמי המקצוע שמעורבים בניסוח החוק ובדיונים בוועדה עושים כל מאמץ כדי שהחוק הזה ייפול”. הוא ציין כי הקשיים שמוערמים – ובראשם התניות תקציביות מחמירות – עלולים למנוע מנציגי דגל התורה וש"ס, שהודיעו עקרונית על תמיכה, להצביע בעד החוק בנוסחו הנוכחי, אותו הגדיר כ"קשה וקיצוני נגד הישיבות ולומדי התורה".
עוד באתר:
קאהן הוסיף כי המעצרים של בני תורה נמשכים כמעט מדי יום, גם אם לא כולם מגיעים לידיעת הציבור. לדבריו, כ־20 צעירים חרדים מצויים כיום בכלא הצבאי, והיום צפויות הפגנות של בני תורה בכבישי הארץ במחאה על המשך המעצרים.
מכאן עבר קאהן לנושא המרכזי של דבריו: התקשורת. הוא שב ותקף את מה שכינה “תקשורת השמאל בישראל”, שלדבריו עוסקת בהנדסת תודעה שיטתית. “לפעמים נדמה שהם אפילו לא שמים לב באיזה טנטרום הם נמצאים, בתוך כל השנאה העזה שלהם – בעיקר לנתניהו ולמי שתומך בו בגוש הימין”, אמר.
לדבריו, הדפוס חוזר על עצמו: סיפור – אמיתי או מופרך – עם “פרטים עסיסיים”, במיוחד כזה הנוגע לראש הממשלה או לאנשי לשכתו, זוכה מיד להסתערות תקשורתית. “כותרות ראשיות ודרמטיות, ניתוחים ופרשנויות במשך שעות, ימים ושבועות”, תיאר, כאשר הפרשנים מראיינים זה את זה ויוצרים אווירה של דרמה מתמשכת.
קאהן ציין כי פוליטיקאים המזוהים עם מחנה השמאל, ובהם גם כאלה שלדבריו “פעם היו בימין ובגדו בבוחרים שלהם”, ממהרים להצטרף לקו הזה, במטרה “להכפיש ולדרוס את נתניהו”, עד כדי קריאות לחקירות, התפטרות ואף מאסר. הוא הוסיף כי לאחרונה הועלתה מדרגה נוספת, כאשר המילה “בגידה” הוצמדה לראש הממשלה בשיח הציבורי.
לדבריו, המטרה הפוליטית ברורה: צבירת מנדטים בתוך מחנה ה“רק לא ביבי”, אך גם ניסיון לפנות לקולות ה“ימין הרך” או ה“ימין הממלכתי” – אותם מצביעים שמוגדרים כיום כחלק מ“מחנה המרכז”. קאהן תיאר את המרכז כקבוצה “חסרת עמוד שדרה אידיאולוגי”, שעוברת ממפלגה למפלגה “באותה מהירות שאתם מכינים כוס קפה בבוקר”.
בהמשך התייחס גם לציבור הדתי־לייט, שלדבריו מושפע מכותרות וממאמרי ביקורת על החרדים המתפרסמים בעלונים שונים. הוא טען כי חלק מהכתיבה הזו מתקרבת בעמדותיה לעולמות רפורמיים וקונסרבטיביים, והביא כדוגמה מאמרים שטענו לאחרונה כי אין עוד צורך לצום בצומות שקבעו חז"ל, כמו תשעה באב ועשרה בטבת. “ככה אתה מבין לאן הציבור הבקושי דתי הזה הגיע – ועוד יגיע”, אמר.
קאהן חזר והדגיש כי התקשורת האופוזיציונית והפוליטיקאים המזוהים עמה “מפרנסים זה את זה בשנאה”, כלפי הציבור החרדי, בני הישיבות, האברכים – אותם הם מכנים “משתמטים” – וכן כלפי הציבור הדתי וראש הממשלה.
לסיום הביע קאהן ביטחון כי השפעתה של תקשורת זו הולכת ופוחתת. “הם הולכים ומתמעטים, ואנחנו – הציבור שלנו – צורך תקשורת נקייה, טובה ואיכותית”, אמר. לדבריו, הציבור החרדי אינו מושפע מהשיח הזה ואינו צורך אותו, ולעיתים הצגת הדברים נועדה רק “להציב מראה”, כדי להבין את ההבדל בין הדרך החרדית לבין המתרחש מחוץ לה.
את דבריו חתם בקריאה להמשיך “ללכת בדרכים שלנו”, מבלי להיסחף אחר השיח הציבורי והתקשורתי שבחוץ.
האזינו לדברים המלאים בפתח 'מהדורת הבוקר' בהגשת בצלאל קאהן ב'קול חי':

























