תגלית טבע נדירה ומעוררת השתאות נחשפה לאחרונה בסמוך ליישוב עפרה: במסגרת פעילות המרכז לחקר מערות (מלח"ם) של האוניברסיטה העברית התגלתה מערה חדשה, הכוללת אולם תת־קרקעי עצום – הגדול ביותר מסוגו שנמצא עד היום בישראל. המערה, שזכתה לשם "מערת היובל" לרגל 50 שנה להקמת היישוב, משתרעת על פני כ־88 מטרים אורכה, כ־75 מטרים רוחבה, וגובהה מגיע לכ־40 מטרים.
המערה מתאפיינת בעושר יוצא דופן של תצורות קרסט מרהיבות: נטיפים וזקיפים מפותחים, "אוזני פיל" אדירות, משקעי בריכה, גבישים ותצורות גיאולוגיות נדירות נוספות. לדברי החוקרים, מדובר בממצא שאין לו אח ורע באזור עפרה – מהאזורים הייחודיים בישראל מבחינת תופעות קרסטיות.
פרופ' עמוס פרומקין, מנהל המרכז לחקר מערות במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, מציין כי בני אדם לא חדרו למערה מעולם. עם זאת, שלד נחש שנמצא בקרקעיתה מעיד כי בעלי חיים נפלו אליה בעבר. לדבריו, "האולם הגבוה שנחשף הוא הגבוה ביותר שהתגלה בישראל אי פעם, והוא מקושט בנטיפים וזקיפים מרשימים, שהם ערכי טבע מוגנים ובעלי חשיבות מחקרית רבה. שמירת המערה עשויה לאפשר בעתיד פתיחה מבוקרת שלה לביקורי קהל – אך נכון לעכשיו הכניסה אליה קשה, מסוכנת ואסורה".
עוד באתר:
את המערה גילה צוות מערנים שהשקיע מאמץ ממושך וגלישה מורכבת כדי להגיע אליה, ובהם ולדימיר בוסלוב, רז בן־יאיר, ראובן זכאי, יורי ליסובץ ויואב נגב.
אלא שלצד ההתרגשות, מתריעים גורמי סביבה מפני סכנה ממשית לשלמות המערה. בחברה להגנת הטבע מזהירים כי עבודות הרחבת כביש 60, המתבצעות בימים אלו, עלולות לגרום להתמוטטות תקרת המערה והבולענים שמעליה – ואף לסיכון חיי אדם. הם מזכירים מקרה עבר במחצבת נשר־רמלה, שם התמוטטות תקרה גרמה לנפילת בולדוזר אל מערה עמוקה ולמות מפעילו.
מתן נחום, רכז שמירת טבע בירושלים וביהודה ושומרון בחברה להגנת הטבע, אומר כי "ביהודה ושומרון לא נערכים סקרי תשתית מקדימים בהיקף הנדרש בחוק, ולכן עבודות הכביש חושפות ממצאים מדהימים – אך גם מסכנות אותם. אנו עושים כל שביכולתנו כדי לשמור על מערת היובל, ומקווים שמשרד התחבורה והרשויות יבינו את גודל התגלית וישמרו עליה עבור הדורות הבאים".
במרכז לחקר מערות מוסיפים כי באזור עפרה מתוכננת הקמת פארק מערות שמטרתו לשמר את תופעות הקרסט הייחודיות לאזור. התוכנית מונחת כבר שנים על שולחנו של ראש המנהל האזרחי וממתינה לאישור. עד אז פועלים רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, המלח"ם והיישוב עפרה במאמץ משותף להגן על אוצרות הטבע הנדירים.
לדברי פרופ' פרומקין, איום נוסף על הפארק מגיע מעמותה שרכשה מגרש בלב השטח המתוכנן ומבקשת לבנות שכונה סמוך ל"בור הסיני" – מוקד משיכה למבקרים. "בנייה כזו תפגע פגיעה אנושה בליבת הפארק ונוגדת את עמדת כל הגורמים המקצועיים", הוא מדגיש.
לתגלית יש גם פוטנציאל תיירותי משמעותי. אגן עפרה, שבו מרוכזים מערות ובולענים רבים, מושך כבר כיום מבקרים המעוניינים בתופעה הגיאולוגית הייחודית. יאיר אליאב, מנהל בית ספר שדה עפרה של החברה להגנת הטבע, מסכם: "כיום ניתן לבקר בעיקר מעל פני הקרקע, או להיכנס לבור הסיני באמצעות מערכת סולמות מונגשת. אנו מקווים שבעתיד, במסגרת פארק המערות, נוכל להנגיש בורות נוספים ולשמור על המערות שהתגלו – ואלו שעדיין לא – כדי שגם הדורות הבאים יוכלו ליהנות מהפלא הזה".
