סערה בבג"צ: סגן שר הופיע עם חולצת מחאה וגורש מהדיון

בג״ץ קיים היום (שני) דיון בעתירת הסנגוריה הצבאית, המבקשת לבלום את חקירת מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בנוגע למחדל מתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר. העתירה, שהוגשה לפני כחצי שנה, מציבה שוב את בית המשפט העליון בעמדה של הכרעה בשאלה מהותית: האם לגוף ביקורת ממלכתי מותר למלא את תפקידו – או שעליו להמתין לאירוע שאולי כלל לא יקרה.

במוקד העתירה עומדת טענת צה״ל שלפיה המבקר חרג מסמכותו ופוגע בזכויות משרתי הצבא, וכן בעבודתה העתידית של ועדת חקירה ממלכתית – אם וכאשר תוקם. אלא שבמהלך הדיון עצמו עלתה שוב השאלה המתבקשת: מה קורה כאשר ועדת חקירה אינה מוקמת, והציבור נותר ללא בדיקה, ללא מסקנות וללא אחריות?

השופט אלכס שטיין העיר כי טענת מבקר המדינה היא שוועדת חקירה ממלכתית כלל לא מובטחת, ולכן יש הכרח להתחיל בבדיקה כבר כעת. עו״ד קלגסלד, מטעם הסנגוריה הצבאית, השיב כי גם אם יש צורך ציבורי – “צורך לא מחליף סמכות”.

אלא שבית המשפט עצמו הזכיר כי בעתירות קודמות כבר נאמר כי יש חשיבות לחקירה בזמן אמת. השופט מינץ ציין כי בעבר נטען שכל יום ללא חקירה גורם לנזק, ואילו כעת נשמעת טענה הפוכה. “אנחנו יותר משנתיים אחרי האירוע”, השיב נציג הסנגוריה, “העיכוב כבר קיים”.

במהלך הדיון הצטרף גם נציג היועצת המשפטית לממשלה, שטען כי פעולות מבקר המדינה חורגות מביקורת והופכות ל“חקירה בפועל”, תוך משלוח שאלונים וממצאים אישיים. לטענתו, על המבקר להימנע ממהלכים שעלולים להשפיע על עבודת ועדת חקירה עתידית – עמדה שמשתלבת בקו המוכר של ניסיון לרוקן מתוכן את סמכויות המבקר בפועל.

השופטים הביעו ספק באשר להסכמות הנטענות בין המבקר לצה״ל, ואף שאלו האם קיימת למבקר סמכות לעבור מביקורת מערכתית לבחינה אישית. השופט שטיין תהה כיצד ניתן לכלול אירוע בסדר גודל של 7 באוקטובר תחת הגדרה כללית של “כל עניין שיש בו צורך”, ואמר: “זה לא יכול להיות. כך לא כותבים חוקים”.

לדיון הגיעו גם נבחרי ציבור. ח״כ טלי גוטליב מחתה בקול רם על עצם קיום העתירה, ואמרה כי שלילת סמכויות המבקר משמעותה ריקון אחד הכלים היחידים שנותרו לביקורת על המערכת. למרות שאינה צד להליך, השופטים אפשרו לה להתבטא.

בתוך כך, לאחר שבית המשפט העליון אסר על המשטרה למנוע את כניסתם של אזרחים למשחקי ספורט כשהם לובשים חולצות בגנות המשטרה, הגיע סגן השר אלמוג כהן לדיון בבג"צ כשהוא לובש חולצה שעליה הכיתוב: "נגד בג"ץ".

בהמשך הדיון התבקש כהן לעזוב את האולם לאחר שהשמיע מחאה קולנית. השופטת ברק־ארז טענה כי מדובר בהפרעה לסדר הדיון. כהן עצמו מסר: “הגעתי לומר למי שחושב שיכול להחליף את הממשלה ואפילו לא נבחר כדין, שחופש הביטוי לא נגמר במגרשי הכדורגל. בג״ץ פועל כבר זמן רב באופן גלוי ובוטה נגד רצון הבוחר. הגיע הזמן לומר – עד כאן”.

ברקע הדברים, נטען בפרסומים שונים כי בצה״ל רואים בפעולת המבקר ניסיון “לסמן אשמים” מראש. לטענת גורמים צבאיים, הביקורת של אנגלמן חורגת לשאלות הנוגעות להחלטות מדיניות – ובהן תפיסת ההסדרה מול עזה והעברת כספים מקטאר. מנגד, גורמים במערכת הפוליטית מציינים כי קשה להתעלם מהעובדה שדווקא חקירה של הדרג המקצועי נתקלת בהתנגדות עזה, בעוד הדרג המדיני כלל אינו נבחן.

כך או כך, עצם קיום הדיון מדגיש שוב את המתח העמוק בין מוסדות נבחרים לגופים שאינם נבחרים – ואת השאלה מי מוסמך לקבוע מתי, איך והאם בכלל תיבדק אחת הפרשות החמורות בתולדות המדינה.