
בעוד הדיונים הציבוריים עוסקים שוב ושוב בחוק הגיוס, מתברר כי מאחורי הקלעים מתנהל מאבק אחר – שקט יותר, אך נפיץ לא פחות. לפי הפרשן אבי רבינא, עיקר המשבר הנוכחי במפלגות החרדיות אינו נעוץ רק בסוגיית בני הישיבות, אלא סביב מינוי יו"ר המועצה הדתית בירושלים.
לדבריו, מדובר בתפקיד בעל עוצמה יוצאת דופן: שליטה בכשרות בעיר הבירה, השפעה רחבה על מערכות דת, ומינוי שנמשך לעיתים שנים רבות – הרבה מעבר לקדנציה הרשמית. “זה לא כסף ולא שררה”, הדגיש רבינא, “זה הכשרות. גופי תורה תלויים בזה, מסעדות, מערכות שלמות. בירושלים – זה כוח אמיתי”.
הקדנציה הקודמת של יו"ר המועצה הדתית, שנמשכה בפועל זמן רב מעבר למצופה, רק חידדה עד כמה מדובר בתפקיד אסטרטגי. מי שייכנס אליו כעת, יודע שהוא עשוי להישאר שם לשנים ארוכות – והמאבק בין ש"ס לדגל התורה סביב זה מורגש היטב.
עוד באתר:
אלא שלצד המאבקים הפוליטיים, רבינא הצביע על בעיה חמורה בהרבה: היעדר הסברה מול הציבור החרדי עצמו. לדבריו, בשעה שבחורים נעצרים והמתח גובר ברחוב, הקול של ההנהגה הפוליטית החרדית כמעט ואינו נשמע.
“כמו שאגודת ישראל יודעת להתייצב ולומר בגלוי – אנחנו נגד חוק הגיוס בגלל סנקציות – גם אריה דרעי ומשה גפני יכולים וצריכים לצאת ולומר: אנחנו פועלים להסדרת מעמד לומדי התורה”, אמר רבינא. לדבריו, אין צורך להיכנס לפרטי הסנקציות או לנוסחים הסופיים, אלא פשוט לדבר עם הציבור, להסביר, להרגיע.
השתיקה הזו, כך נטען, יוצרת ואקום מסוכן. בחורים שנמצאים “על התפר” נגררים להפגנות של קצוות, לא מתוך אידיאולוגיה אלא מתוך תחושת הפקר. “הציבור מבולבל”, אמר רבינא, “ויש מעצרים. הקול הזה – שאנחנו עובדים בשבילכם – לא נשמע מספיק”.
ברקע הדברים מרחפת גם מערכת המשפט. רבינא הזהיר כי אם היועצת המשפטית לכנסת לא תתייצב להגן על החוק, בג"ץ – בהרכבו הנוכחי – עלול לפסול את החקיקה או להוציא צו ביניים שיותיר את חוק שירות ביטחון הישן בתוקף.
לעומת זאת, אם היועצת המשפטית לכנסת כן תגן על החוק, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, המצב משתנה: החוק יעמוד בתוקפו עד לדיון, כפי שהיה בחקיקות קודמות. זהו ההבדל בין מהלך פוליטי בעל משמעות – לבין חקיקה ריקה מתוכן.
בשל חוסר הוודאות הזה, הסביר רבינא, גם חברי הכנסת החרדים עצמם מתקשים לצאת בהצהרות פומביות. “הם באמת לא יודעים עדיין איזה חוק יהיה בסוף”, אמר, וציין כי מאחורי הקלעים מתנהלים תיאומים צמודים בין יעקב אשר וינון אזולאי לבין יו"ר הוועדה בועז ביסמוט.
בסיום, נשמעה ביקורת חריפה על מציאות שבה עיתונאים חשים צורך להרגיע את בחורי הישיבות ולהסביר שמישהו “דואג להם”. לדבריו של רבינא, זו לא אמורה להיות משימת התקשורת – אלא חובתם של נבחרי הציבור.
“תעמדו מול הציבור שלכם”, קרא, “תסבירו מה אתם עושים, מה הקשיים, איפה זה תקוע. עוד שנה תבואו לבקש את הקול שלו מחדש – אי אפשר לנהל הכול בלחישות מאחורי הקלעים ולהשאיר את הזירה הפנימית מופקרת”.
המסר ברור: המשבר אינו רק משפטי או פוליטי. הוא בראש ובראשונה משבר של אמון, ושל הנהגה שמתקשה – או נמנעת – מלדבר בגלוי עם הציבור שלה.
האזינו לדברים מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן ב'קול חי':

























