החתם סופר המחדש כי בצום עשרה בטבת יושבים ודנין בית דין של מעלה האם לבנות את בית המקדש מחדש בזאת השנה.
נמצא שחורבן שצום עשרה בטבת איננו רק צום על החורבן אלא צום של תפילה בקשה ותחינה לבניית בית המקדש.
מה אנחנו צריכים לעשות בעשרה בטבת בשביל בניית בית המקדש?
עוד באתר:
ברוחניות נקבע המשקל של כל דבר לפי הכבוד והערכה אליו, כפי שהגמרא בסנהדרין (צו.) אומרת שמי שמזלזל התלמידים חכמים נחשב אפיקורוס, "היכי דמי אפיקורס האומר מאי אני לן רבנן"
נשים לב: מי שלא לומד תורה איננו נקרא אפיקורס, למרות שעובר על איסור ביטול תורה. אפיקורס נקרא מי שמזלזל בדבר.
כאמור: ביהדות מחשיבים את הדבר לפי החשיבות שיש לאדם כלפיו, לכן אם אנחנו רוצים שבית המקדש יבנה אנחנו צריכים להראות את הכבוד שאנחנו רוכשים לו, בתפילה בזעקה בגעגועים במחשבה ובדיבור.
בית המקדש נחרב כי לא נתנו כבוד לבית המקדש ולמשמעות של השראת השכינה בתוכו, הכבוד לבית המקדש הוא התפילה אליו, הגעגועים, הכיסופים, וההתאבלות עליו.
כמו כן בעשרה בטבת "תורגמה התורה ליוונית" כתיבת התרגום הוא חוסר בכבוד התורה והערכה כלפיה, כי החמה היוונית רצתה לשלול את לימוד תורה כאורחות ודרך חיים והפיכתה לחכמה פילוסופית בלבד.
ועוד משהו: בעשרה בטבת החל המצור ולימד על חורבן פנימי עמוק יותר: היחס לעולם הרוחני, לקדושת השם, לפנימיות הנשמה ולכבוד לבית המקדש.
הבה וניתן כבוד לנשמה שלנו, הבה ונבחר לכבד את כבוד שמים הבה ונבנה את בית הבחירה.
