בתוכנית 'הבמה שלך' ב'קול חי' נפתח שיח מרגש ומעמיק עם הרבנית חגית שירה, סביב משמעותו הפנימית של צום עשרה בטבת, כיום של חשבון נפש אישי ולאומי. כבר בפתח דבריה הדגישה הרבנית כי זהו יום שבו נדרש כל אדם לעצור ולבחון את מקומו האישי בתוך סיפור החורבן והגאולה: “בעשרה בטבת בכל שנה מתכנסים בבית דין של מעלה ודנים מה יהיה עם עם ישראל בתשעה באב – האם יהפוך למועד או חלילה יישאר יום אבל”.
לדבריה, עשרה בטבת איננו רק זיכרון היסטורי של מצור על ירושלים, אלא תמרור אזהרה רוחני: מצור שבו “העולם בפנים ממשיך כרגיל”, בלי חשבון נפש. “כשיש מצור צריך לעצור ולשאול – מה איתי ומה החלק שלי?”, אמרה, וחיברה זאת גם למדרש שלפיו ביום זה השליכו אחי יוסף את יוסף לבור. מכאן עולה השאלה האישית שכל אחד נדרש לה: “את מי זרקתי לבור? למי לא התייחסתי? איפה אהבת ישראל שלי?”.
הרבנית חיברה את הדברים גם ליום הקדיש הכללי, והביאה סיפור מצמרר על רבי גודל אייזנר, ניצול שואה שאיבד את משפחתו וילדיו, אך נשאר מלא אמונה. כשנשאל לשלומו היה עונה תמיד: “הכול בסדר”, ומסביר – “הכול בסדר המדויק, הכול לפי התוכנית האלוקית”. באחד הימים קיבל לידיו סידור, שהתברר כסידור של בתו שנספתה בשואה. הוא נשא אותו קרוב ללב, אך כאשר נמסר לכריכה נתלש הדף שבו נכתב שמה. למרות הכאב העצום, תגובתו הייתה שוב: “הכול בסדר המדויק”. הוא אף סירב לנסות לאתר את הדף מחשש שייגרם צער ליהודי אחר. בעיניו, גם הספק שבצער של הזולת היה בלתי נסבל.
עוד באתר:
הסיפור, כך הדגישה הרבנית, הוא ביטוי עמוק לחשבון נפש שבין אדם לחברו – לשאלה עד כמה אנו נזהרים בכאב של האחר, ועד כמה אנו מאמינים שגם מתוך אובדן אפשר לבחור באמונה ובחסד. היא חיברה זאת גם לפרשת השבוע ולזהירות מפגיעה בזולת, אפילו בלתי מודעת.
מגישת התוכנית הוסיפה נדבך נוסף, והדגישה את הקשר בין היחס לעצמנו ליחס לאחרים. לדבריה, אדם שמזלזל בעצמו, “זורק חלקים מעצמו לבור”, יתקשה להעניק אהבה וכבוד לאחרים. רק מתוך הקשבה פנימית וטיפוח עצמי ניתן לבנות אהבת ישראל אמיתית.
הרבנית חיזקה את הדברים ואמרה כי לעיתים אדם אינו מודע לעוצמה שיש למילותיו ולנוכחותו: “המילים שלך באמת פועלות – הן יכולות לפגוע והן יכולות להרים”. ההכרה בערך העצמי, לדבריה, היא בסיס לאמונה שאנחנו חלק משמעותי מעם ישראל, ומתוך כך גם לבניין המרקם האנושי כולו.
השיחה נחתמה בתפילה לגאולה, מתוך אמונה שההשתוקקות הפנימית של עם ישראל נבחנת דווקא בימים כאלה. “שנזכה בעזרת השם לגאולה בקרוב ממש”, סיכמה הרבנית, כשהמסר המרכזי נותר ברור: עשרה בטבת הוא יום של עומק, של רגישות אנושית ושל בחירה יומיומית לא לזרוק אף אחד – לא את הזולת ולא את עצמנו – אל הבור.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן ב'קול חי':
