פסק דין משמעותי קובע כי הגן הציבורי הסמוך לקבר דוד המלך בירושלים הוא שטח ציבורי פתוח – ולא רכוש פרטי של הכנסייה היוונית, כפי שנהגה המשטרה לטעון לאורך שנים. כך סיפר עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו במהלך ראיון ב'קול חי'.
לדברי יאדו, אף שהקרקע רשומה בטאבו בבעלות הכנסייה, תוכנית המתאר העירונית משנת 1968 מגדירה את השטח כשטח ציבורי פתוח. “החוק קובע שתוכנית מתאר גוברת על קניין פרטי”, הסביר, והוסיף כי מדובר בנכס בעל חשיבות ציבורית ולאומית, בדומה לפארקים ואתרים פתוחים אחרים בעיר העתיקה.
לראשונה בהיסטוריה: זקן המקובלים יוצא בהודעה פומבית >>> מקודם
עוד באתר:
יאדו תיאר כיצד במשך שנים פעלה המשטרה בשטח מתוך הנחה שמדובר בשטח פרטי של הכנסייה, ומנעה מיהודים לשהות במקום – בין אם בהקמת מאהל בחג השבועות, בהדלקת מדורה בל”ג בעומר או בתפילה יומיומית. לדבריו, המשטרה פעלה למעשה כגורם אוכף עבור הכנסייה, ללא בסיס משפטי מוצק.
נקודת המפנה הגיעה בעקבות מעצריו החוזרים של חסר בית שנהג לשהות בגן. האיש טען בפני השוטרים כי מדובר בשטח ציבורי, אך נעצר שוב ושוב, אף לאחר שבית המשפט הבהיר כי מדובר בסכסוך אזרחי שאינו מצדיק התערבות משטרתית. לאחר סדרת מעצרים, הוגשה תביעת פיצויים נגד המשטרה.
במהלך הדיון המשפטי, כך לפי יאדו, המשטרה לא הציגה כל מסמך המוכיח שהשטח מצוי בחזקת הכנסייה, ואף לא הביאה נציג מטעמה או מטעם הכנסייה שיטען לבעלות בפועל. מנגד, הובאה עדות מקצועית שהבהירה את מעמד השטח כשטח ציבורי. פסק הדין קבע באופן חד משמעי: לכנסייה אין זכויות יתר במקום על פני כל אדם אחר, והשטח פתוח לשימוש הציבור.
בית המשפט פסק פיצויים בסכום של עשרות אלפי שקלים לטובת התובע, לצד הוצאות משפט. יאדו הדגיש כי מעבר לפיצוי הכספי, מדובר בהישג עקרוני: “זה יום גדול – קביעה ברורה שהשטח ציבורי, ושאין מקום לאכיפה משטרתית ללא סמכות”.
בסיום הראיון ציין כי פסק הדין משנה מציאות רבת שנים, ומבהיר את גבולות הסמכות של המשטרה בשטח רגיש זה, תוך חיזוק מעמד הציבור במרחב הסמוך לאחד האתרים הקדושים בירושלים.
האזינו לראיון המלא מתוך 'הפוך על הפוך' בהגשת הרב משה בן לולו ב'קול חי':
