
על רקע המצב המחמיר בארץ ישראל כאשר בני הישיבות אשר תורתם אומנותם נעצרים על ידי רשויות השלטון ורבבות לומדי התורה נרדפים בעקבות הישמעם למרנן ורבנן גדולי וצדיקי הדור אשר הורו לא להתייצב בצבא, וזאת לצד הרדיפה הכללית של מערכות המשפט נגד כל נושאי הדת בארץ ישראל, היום נחשף בעיתון 'המבשר' מסמך היסטורי מטלטל המעיד על עמדתם של מנהיגי הדור זיע"א בטרם הקמת המדינה לגבי הדרישות מההנהגה הציונית בענייני הדת.
מדובר במסמך דרמטי אשר אצור בארכיון אגודת ישראל ירושלים אשר תחת ידיו של ח"כ הרב מאיר פרוש, יו"ר מרכז אגודת ישראל ירושלים, ואף נשקל בעבר לעשות בו שימוש ציבורי אך הוכרע בהתייעצות עם מספר רבנים ואדמו"רים זיע"א שטרם הגיעה העת.
כעת, כאשר המצב של היהדות החרדית בארץ ישראל החמיר, כשלראשונה אנו במשך תקופה ללא הסדרת מעמד בני הישיבות, אשר נשמר במשך 75 שנה, מאז הנחייתו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, ובמקביל עולים יוזמות ורעיונות נוספים של פגיעה בתורה ובדת, אין מנוס מאשר לחשוף את הדברים.
עוד באתר:
המסמך הוא דיווח של מי שהיה נשיא אגודת ישראל בפולין, הרב יצחק מאיר לוין זצ"ל, אשר מדווח מפולין במכתב משנת תרצ"ח למוה"ר יעקב רוזנהיים זצ"ל הנמצא בלונדון, על כינוס מועצת גדולי התורה בפולין, אשר עסק בדיונים מול ההנהגה הציונית לגבי עמדת אגודת ישראל ביחס לתכנית החלוקה.
מהמסמך עולה כי הרבנים העדיפו לא להגיע למצב שיעביר לעולם מסר כי העם היהודי חלוק בנושא, אך שבו וחידדו פעם אחר פעם, כי התנאי הקודם לכל הוא הבטחת ענייני הדת. ללא כך לא יהיה מנוס מלפעול בהתאם, כאשר בשיחה פרטית עם חותנו כ"ק מרן אדמו"ר ה'אמרי אמת' מגור זיע"א אף מעלה את האפשרות לשתף פעולה עם הערבים, צעד שנמנעו ממנו 15-20 שנה קודם.

נוסח המכתב המלא:
י"ח אייר תרצ"ח
כבוד אהו' ידידי הנכבד והנעלה וכו' וכו' כש"ת מוה"ר יעקב רוזנהיים שליט"א לונדון אחדשה"ט.
הנני להודיע לכ"מ דו"ח מישיבת האכזיכוטיבה של מועצת גדולי התורה בפולין. שהתקיימה ביום ג' שבוע זה. בישיבה השתתפו כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א ואדמו"ר מסוחטשוב שליט"א, וגם הרבנים חברי האכזיכוטיבה.
התיישבתי שנחוץ שהאכזיכוטיבה של מועצת גדולי התורה תדון על הצעת התזכיר לועדת החלוקה שהמציא לי כ"מ, בתור חבר האכזיכוטיבה של אגו"י העולמית. בתוך הדיון נתבררו הערות אלו:
א) טרם כל העירו, שבההעצה הודגשה יותר מדי העמדה השלילית נגד החלוקה, וזהו איננה בהתאם להחלטות של הועדה הפוליטית של הכנסי' הגדולה. שם הוחלט שלא לומר "לא" בסתם, כי אם שכל־זמן שלא הובטחו יסודות הדת במדינה שתתכונן עדיין איננה יכולה האגודה לאמר "הן", ושלעיקר ההצעה של הועדה המלכותית לכונן מדינה יהודית האגודה איננה מתנגדת, ז.א. שאנו אומרים "לא" רק משום שלא הובטח עדיין שהקונסטיטוצי' תהי' על יסוד דת ישראל. כיום יש הרושם שישנן שתי הסתדרויות, האגודה ונצ.. שמתנגדים להחלוקה בהחלט, והתנגדותנו היא אפילו אם הי' מובטחים יסודות הדת דומני שמלבד כל הנימוקים אין הגיון אפילו מבחינה פוליטית לאמר "לא" בסתם, בשעה שאין סיכוי שהדברים יתקבלו, וזאת צריכים להכיר כל האומרים "לא".
ב) הענין להציע שא"י תהי' מושבה או דומינום אנגלית אולי יכולים לאמר זאת בעל פה להועדה המחלקת, אבל להגיש בכתב לא טוב, כי יעשה רושם אי נעים בעולם היהודי שבשעה שמדברים ע"ד מדינה יהודית, מגעגעים אנו לשלטון אנגלי.
ג) שצריכים להדגיש בתזכיר, שאסור להיות במדינה היהודית חוקים שהנם נגד הדת שלנו.
ד) מאחר שידוע שהמושלים יהי' הסתדרות הפועלים בא"י, נחוץ להדגיש, שחופש המצפון של כל יחיד ויחיד צריכה להיות מובטחה בנוגע לדת.
ה) אפילו אם יכניסו להקונסטיטוצי' נקודות ע"ד שמירת הדת, הרי יוכלו אח"כ לשנות את הקונסטיטוצי', וכדי להבטיח זאת, צריך להיות חוק מאת הועדה, שנקודות הקונסטיטוצי' הנוגעות לדת אי אפשר לשנות לעולם.
מלבד הנ"ל הנני להודיע שבשיחה פרטית עם כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א (מרן אדמו"ר ה'אמרי אמת' מגור זיע"א) אמר לי שצריכים לעשות ביתר אקטיביות זריזות ומרץ בנוגע להבטחת יסודות ושמירת הדת במדינה יהודית וטרם כל נחוץ ללחוץ בחזקה על הסתדרות הציונית או סוכנות היהודית ולהציע שאולי נכון להתרות בהם שאם (מילה לא קריאה) יבוא למדינה יהודית מוכרחים אז להבטיח כראוי עניני הדת, ואם לא תעשו זאת בכל ההקדם, אנו נה' נאלצים להפריע אתכם ונבוא בדברים עם הערביים נגד רצוננו, כי הדת יקרה לעם מישראל מכל דבר, ולא נניח לחלל כל קודש במדינה יהודית. צריכים להזכיר אותם שלפני 15-20 שנה פנו אלינו מהערביים (ובטח עוד נמצאים הדוקמנטים באג"י בא"י). ולא רצינו להפריע וליצור רושם כאלו עם ישראל נחלקה לשנים, אבל אם לא נהי' בטוחים כראוי, שהמדינה היהודית תבנה על יסודות הדת, נהי' נאלצים לאחוז בצעדים אשר יגרמו תוצאות אי־נעימות. אם אג"י בא"י מעטה היא באוכלסים, האגודה בעולם יש לה כח והמונים גדולים (בע"ה). בדברים כאלה יש ללחוץ עליהם שימלאו בלי איחור את דרישתנו, כדי שנדע לאיזה עמדה לפנות בהחלט.
מובן שאין ז.א. שצריכים למהר בנקיטת אמצעים כנ"ל למעשה, אבל לאיים עליהם אולי נכון בלי השמטה לדרוש מהציונים התחייבות רשמית חוקית על דעת הנ"ל.
























