שיחה מרגשת

מהרצליה לבני ברק: המסע המדהים של השחקנית

לירן ברוש בראיון למיכל ירושלמי על החזרה בתשובה, הקמת תיאטרון פואנטה והכוח של הפלייבק לרפא פצעי עבר דרך הכרת הטוב

מיכל ירושלמי

י"ב בטבת תשפ"ו, 01/01/26 13:34

א+

א-

לירן ברוש, המוכרת לרבות כ"לירן פואנטה", מנהלת תיאטרון הפלייבק המצליח, הגיעה לאולפן 'קול חי' לשיחה חשופה עם מיכל ירושלמי בתכניתה 'אשת חיל' על המסע שעברה. ברוש, שגדלה בהרצליה וחיה על הבמות מגיל אפס, שיתפה ברגע שבו חייה השתנו מקצה לקצה. למרות שבתחילה התקשתה להבין את צעדו של אחיה שחזר בתשובה, ספר אחד שקראה בלילה אחד שינה הכל. "לא הפסקתי לבכות כל הלילה. נגע בי ישר ללב, חץ ללב. קמתי בבוקר וזהו, אני מוכנה לחזור בתשובה", נזכרת לירן ברגע המכונן. החיבור הסופי הגיע בערב ראש השנה, כשלושה חודשים לפני סיום שירותה הצבאי: "הדלקתי נרות והרגשתי את הרגליים שלי נטעות באדמה. הרגשתי שהשם אומר לי: את לא זזה מפה, הגיע הזמן שתשמרי".

לאחר עשור של הפסקה מעולם המשחק, שבו עסקה בהוראה ובגידול ילדיה, חזרה ברוש לבמה דרך עולם הפלייבק – תיאטרון המבוסס על אלתור סיפורי הקהל. ברוש מסבירה את ההבדל המהותי בין אלתור רגיל לפלייבק: "המטרה של פלייבק היא בכלל לא צחוק. אנחנו לא סטנדאפיסטיות, זה לעבור תהליך. אנחנו באות לתת משהו מעבר". היא מתארת את היכולת המופלאה של השחקניות לשקף חוויות עמוקות: "אנחנו משקפות גם דברים שלא נאמרו. זו סייעתא דשמיא של הפלייבק. המטרה היא לשים אותך בפרופורציות, להעניק הנחת רווחה ולתת תקווה".

התיאטרון של ברוש פוגש נשים ברגעי הקצה של החיים, מאלמנות ועד נשים שעברו לידות שקטות. ברוש מדגישה כי בעבודתה אין מקום לקיטש או להבטחות שווא. "אני אף פעם לא אגיד למישהי: יהיה בסדר, הכל טוב. אני אלרגית לזה. לא הכל בסדר, אבל זה בסדר שהקדוש ברוך הוא בחר לתת לנו". היא מתארת את הריפוי שמתרחש בשיקוף, כמו במקרה של גננת שסחבה טראומה מילדותה: "עשינו לה בית משפט על הבמה והוצאנו אותה זכאית. היא אמרה לי שמאז הסיפור הזה פשוט יצא ממנה. הפלייבק הופך להיות חסד, נתינה ללא תנאי וללא שיפוטיות".

העוצמה של המופע טמונה בחיבור שנוצר בין השחקניות לקהל, ובכך שכל סיפור הוא חד פעמי. ברוש מספרת כי היא לומדת ללא הפסקה, ולאחרונה אף השתלמה ב"פלייבק תנועה", שם הגוף מדבר ללא מילים. "מה שהגוף מוציא הוא לא משקר, זה ביטוי לנפש", היא מסבירה. עבורה, כל שיעור וכל הופעה הם הזדמנות להודות על השליחות שזכתה לה: "אין משהו שאני יותר אוהבת בעולם מאשר ללמד פלייבק ולהופיע. התלמידות שלי אומרות לי: תקראי לזה פלייבק יהודי, כי זה כל כך ואהבת לרעך כמוך".

בסיום הראיון, כשנשאלה מי היא "אשת חיל" בעיניה, בחרה ברוש להתמקד במידת ההודיה. היא שואבת השראה מהשבויים שחזרו, כמו עומר שם טוב, שמצאו אור גם בתוך החושך. "אשת חיל היא מישהי שיודעת להודות על הדברים הנכונים גם בתוך האתגרים. ההודיה מוציאה אדם מכל מצב", אומרת ברוש. היא קוראת לנשים להתחיל מהדברים הכי בסיסיים שנראים מובנים מאליהם: "ברגע שאנחנו שמים פוקוס על הטוב, הראייה שלנו מתרחבת. זה חלק מהמסע שלנו פה בעולם – לעשות אותו בהכרת הטוב".

האזינו לראיון המלא בתכנית 'אשת חיל' – חמישי ב-10:00 ב'קול חי':