ניצול השבי שגב כלפון העניק היום (שישי) ריאיון לסוכנות הידיעות AP, ובו תיאר בגילוי לב את המהפך החד שחווה מאז חזרתו לחיים, לאחר שנתיים קשות בשבי. לדבריו, תחושת ההישרדות המתמדת שהייתה מנת חלקו התחלפה במציאות אחרת לחלוטין: "שם הייתי רק מרצה אותם, עכשיו כולם מנסים לרצות אותי. אני מקבל מלא חום ומלא אהבה, כולם עוטפים אותי מכל כיוון".
כלפון סיפר כיצד במהלך השבי נאלץ לפעול מתוך רצון מתמיד לרצות את שוביו, בניסיון להקל במעט על תנאי השבי הקשים. "הייתי מרצה אותם, אני לא אגיד כדי שיהיה לי טוב אבל שיהיה לי קצת פחות רע". באחד המקרים, לדבריו, נדרש לעבודת פרך ממושכת רק כדי לזכות בהקלה מינימלית: הוא חפר בור במשך שלושה ימים, ובתמורה קיבל כוס קטנה של קפה.
בריאיון הוא מדגיש שוב ושוב עד כמה עצם הישרדותו היא בעיניו נס של ממש. "זה רק נס לעבור את הדבר הזה. בשביעי באוקטובר נשארתי בחיים. בשבי, הפציצו אותנו מלא פעמים. עברתי חולי מטורף, והתמודדתי עם חוסר באוכל. נשארתי בחיים וזה בכלל לא מובן מאליו".
עוד באתר:
כלפון אינו חוסך בתיאורים הקשים של האלימות שספג במהלך השבי. לדבריו, האלימות הייתה שיטתית ואכזרית במיוחד: "היו קורעים אותנו מכות, קורעים אותנו עד לרמה שהם מתעייפים, רק אז הם עוצרים. הם היו באים עם שרשרת של אופניים, נותנים לנו איתה מכות".
בהמשך הריאיון, הציג כלפון לצוות הצילום את התעודה שקיבל מידי חמאס עם שחרורו מהשבי, והתייחס אליה כאל עדות מוחשית למה שעבר: "זו מזכרת לכל החיים, זו תעודה שאני אראה לילדים שלי".
לצד הסיפורים הפיזיים, שגב כלפון שיתף גם בהתמודדות הנפשית שמלווה אותו מאז חזרתו. הוא סיפר כי הלילות עדיין קשים, וכי הוא חולם על המנהרה, על האנשים שהיו לצידו בשבי ועל רגעי ההפצצות. לדבריו, הוא מצוי כעת בעיצומו של תהליך שיקום ארוך ומורכב, בניסיון לחזור בהדרגה לחיים.
