נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ו ביידן חתם את הקריירה הציבורית הארוכה שלו עם נתון חסר תקדים: פנסיה שנתית המוערכת בכ־417 אלף דולר, כולה במימון משלם המסים האמריקני. מדובר בסכום הגבוה בכ־17 אלף דולר מהשכר שקיבל כנשיא מכהן – והגבוה ביותר שאי פעם קיבל נשיא אמריקני לאחר פרישתו.
לפי ניתוח של הקרן הלאומית למשלמי המסים NTUF, מדובר בנתון חריג גם בקנה מידה היסטורי. דמיאן בריידי, סגן נשיא הקרן, אמר ל־ניו יורק פוסט כי "זו הפנסיה הגדולה ביותר שניתנה לנשיא לשעבר". לשם השוואה, הפנסיה השנתית של ברק אובמה נמוכה בכמחצית מזו של ביידן.
הסכום החריג אינו מקרי, אלא תוצאה של שילוב בין שני מסלולי פנסיה ציבוריים. מצד אחד, ביידן זכאי לפנסיה נשיאותית מכוח חוק הנשיאים לשעבר משנת 1958, פנסיה השווה לשכר של מזכיר קבינט – כ־250,600 דולר בשנה. מצד שני, כהונתו הארוכה בסנאט מאפשרת לו לקבל פנסיה נוספת של כ־166 אלף דולר בשנה, לפי מודל ותיק ונדיב במיוחד של שירות המדינה.
עוד באתר:
מעבר לפנסיה עצמה, ביידן נהנה גם ממעטפת הטבות רחבה במיוחד. לשנת הכספים 2026 הקצה הממשל הפדרלי יותר מ־1.5 מיליון דולר להוצאותיו השוטפות, כולל אבטחה, צוות ומשרדים. מתוך הסכום הזה, כ־727 אלף דולר מיועדים לשכירות משרד – יותר מכל נשיא לשעבר אחר. לפי מומחים, אין תקרת מחיר לשטח או למיקום, והמדינה מממנת זאת לכל ימי חייו.
מבקרי ההסדרים מזכירים כי החוק המקורי נחקק בשנות ה־50 מחשש שנשיאים לשעבר ייקלעו למצוקה כלכלית, אך המציאות כיום שונה לחלוטין. נשיאים לשעבר יכולים להרוויח מיליונים מהרצאות, ספרים וייעוץ, ובכל זאת ממשיכים לקבל מימון ציבורי נדיב. בריידי תהה מדוע יש הצדקה למשרדים במימון המדינה "ללא הגבלה ולכל החיים".
הביקורת הזו כבר מתורגמת לניסיונות חקיקה. הסנאטורית הרפובליקנית ג'וני ארנסט קידמה הצעת חוק להגבלת הפנסיה הנשיאותית ל־200 אלף דולר ולקיצוץ ההטבות הנלוות. ניסיון דומה עבר בקונגרס ב־2016, אך אז הטיל עליו הנשיא אובמה וטו – ימים ספורים לפני שהפך בעצמו למוטב של אותן הטבות.
