בשיעורו השבועי שנמסר הערב, שיתף מרן הראשון לציון רבי יצחק יוסף בזיכרון אישי מתקופת לימודיו בישיבה, והאיר דרכו את תפיסת העולם התורנית שבה גדל בבית אביו, מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. בדבריו תיאר אורח חיים שבו לימוד התורה עמד מעל לכל, גם במחיר ויתור על שהות בבית המשפחה.
מרן הראש"ל סיפר כי באותם ימים לא היה מקובל לצאת לחופשות מהישיבה. “לא היה מושג של שבת חופשה”, אמר, והוסיף כי בתקופתו “כל החורף היו בישיבה, גם בשבתות”. מרן סיפר על אנקדוטה מעניינת, שקרתה לאחר שלא הגיע הביתה במשך חודשיים רצופים, וכאשר הגיע לבסוף, היה זה בבוקר יום שישי, לקראת חנוכה.
לדבריו, לאחר שאכל מעט עם אביו, קרא מרן הרב עובדיה לנהגו האישי והורה לו: “קח אותו בחזרה לישיבה”. הראש"ל הסביר כי אביו הקפיד שהנהג יסיע אותו הלוך ושוב, גם מטעמי שמירת העיניים, כדי שלא ייסע באוטובוסים. “זה לא חוקי”, העיר בחיוך, “מה זה, נהג של הרב הראשי לוקח את הבן שלו? אבל עבר התיישנות, עבר הרבה שנים”.
עוד באתר:
הראש"ל הוסיף כי למרות שהגיע הביתה לשבת, לא העז לומר דבר. לדבריו, אמו הרבנית ניסתה לשכנע את מרן לאפשר לו להישאר: “חודשיים הוא לא היה פה, הוא הסתגר בישיבה. תגיד לו שיישאר פה בשבת”. אך אביו לא נעתר. “מרן לא הסכים”, סיפר, “בישיבה לומדים יותר טוב מאשר בבית”.
בדבריו הדגיש מרן הראשון לציון כי גם הבית שבו גדל לא היה חסר בתורה. “באיזה בית היינו? בית של רב ראשי, בית עם ספרייה של אלפי אלפי ספרים. לא היה חסר מה ללמוד”. ואף על פי כן, אמר אביו, “אפילו הכי – בישיבה לומדים יותר טוב”. בסיום הסיפור חתם הרב יוסף בפשטות: “לא היה לי ברירה, חזרתי לישיבה”.
