בפסק דין דרמטי שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נקבע תקדים משפטי משמעותי: צוואה שהורישה נחלה ורכוש רב לבן יחיד נפסלה, לאחר שהתברר כי היורש הציג מצג שווא בפני רשויות המדינה. במרכז הפרשה עמד מושבניק קשיש מדרום הארץ שחתם בשנת 2014 על צוואה המנשלת את כל ילדיו, למעט בן אחד. הבן טען בבית המשפט לענייני משפחה כי אביו היה צלול וכשיר לחלוטין בעת החתימה, אלא שמסמכים שנחשפו על ידי עו"ד אבי גפן, בא כוחם של האחים המנושלים, סיפרו סיפור שונה בתכלית והובילו למהפך המשפטי.
עורך הדין גפן הציג בפני בית המשפט מסמכים אותנטיים שהגיש הבן היורש עצמו למוסד לביטוח לאומי בסמוך למועד החתימה על הצוואה. במסמכים אלו תיאר הבן את אביו כאדם דמנטי לחלוטין, שאינו מזהה את סביבתו, הולך לאיבוד וזקוק להשגחה צמודה, וזאת במטרה לזכות בגמלת סיעוד. הפער הבלתי נתפס בין התיאור הקשה לביטוח הלאומי לבין הטענה על "צלילות מלאה" בבית המשפט, היווה את נקודת המפנה בתיק. שופטי המחוזי קבעו בדעת רוב כי "בית המשפט אינו תכנית כבקשתך", וכי לא ניתן לאחוז בחבל משני קצותיו – גם לטעון לאי-כשירות לצורך קבלת גמלה, וגם לטעון לכשירות לצורך ירושה.
העדויות הרפואיות חיזקו את החשד לאי-כשירותו של המנוח. כבר ב-2013 החלו להופיע סימני ירידה קוגניטיבית, ובתחילת 2015, חודשים ספורים לאחר החתימה, קבע רופא גריאטרי כי האב סובל מאלצהיימר בשלב מתקדם. דו"ח הערכת תלות של הביטוח הלאומי מאותה תקופה תיאר אדם שאינו מתמצא בביתו שלו, ובאחד המקרים אף לא זיהה את בנו היורש וחשב כי מדובר ביושב ראש ועד המושב. מומחה פסיכיאטרי שמונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה העריך בסבירות גבוהה (55%-65%) כי האב כבר סבל מאלצהיימר בעת החתימה, שכן המחלה אינה מתפרצת בבת אחת.
עוד באתר:
למרות הממצאים הרפואיים, בית המשפט לענייני משפחה בחר בתחילה לאשר את הצוואה, בהסתמך על עדויות שכנים שטענו כי האב היה "דעתני וחד". אולם, הרכב השופטים במחוזי – גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה – הפך את ההחלטה. בדעת הרוב של השופטים רביד ושילה נקבע כי יש להעדיף מסמכים רפואיים ומקצועיים שנערכו בזמן אמת על פני עדויות מאוחרות. הם דחו את גרסת הבן כאילו המחלה התפרצה בפתאומיות רק לאחר החתימה, ופסקו כי המנוח לא היה כשיר להבין את משמעות מעשיו במועד הקריטי.
בעקבות הפסיקה בוטלה הצוואה והעיזבון יחולק בין כל האחים על פי דין. עו"ד אבי גפן, שייצג את האחים שזכו בערעור, הגדיר את הפסיקה כהישג משפטי חשוב: "קביעת בית המשפט בסוגיה זו היא תקדימית. למעשה חיזק בית המשפט את עיקרון ההשתק, לא רק בפני בית המשפט, אלא גם בפני יתר רשויות המדינה". המסר היוצא מבית המשפט המחוזי ברור: הניסיון "לרקוד על שתי החתונות" ולהונות את רשויות המדינה לא ישתלם ביום הדין.
