במהלך השנתיים האחרונות, ובעיקר מאז פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר, מתרחבת תופעה מדאיגה במערכת הביטחון: אזרחים ישראלים שנעצרו בחשד לריגול ולסיוע מודיעיני לאיראן. על פי נתונים שנחשפו השבוע, מדובר בלפחות 54 אזרחים ישראלים הכלואים כיום כעצורים ביטחוניים, לאחר שנחשדו או הואשמו בפעילות עבור גורמי מודיעין איראניים – חלקם אפילו תוך כדי מלחמת 12 הימים בחודש סיוון האחרון.
בשירות בתי הסוהר נדרשו להקים אגף כליאה ייעודי ומבודד, המוגדר כאחד המתחמים השמורים ביותר במערכת. תחילה הוחזקו העצורים בתא אחד, אך עם ריבוי המעצרים הורחב האגף וכיום מוחזקים בו עשרות חשודים ונאשמים.
לפי הדיווחים, לא מדובר בסוכנים זרים או בדמויות שוליים, אלא באזרחים ישראלים מן השורה – חלקם ללא עבר פלילי כלל. בין העצורים נמנים צעירים בשנות ה־20 לחייהם, חיילים ששירתו בסדיר ובמילואים, ותושבים מאזורים שונים בארץ. לפי כתבי האישום והחקירות, חלקם העבירו מידע רגיש על אתרים ויעדים אסטרטגיים, תיעדו אזורים ביטחוניים, ריססו כתובות בתשלום, ובמקרים חמורים אף הביעו נכונות לבצע חיסולים – שלא יצאו לפועל.
עוד באתר:
האגף, המכונה “אגף 21”, פועל תחת נהלים חריגים: הוא מבודד לחלוטין משאר מתקני הכליאה, מוקף גדרות גבוהות, מצלמות, סורגים ותיל, ומפוקח על ידי צוות קבוע שעבר סיווג ביטחוני מיוחד. בתאי הכליאה הוצבו מצלמות, ולעצורים לא מתאפשרים ביקורים או שיחות טלפון. מכתבים נבדקים בקפידה, וכל מגע עם הסביבה החיצונית מוגבל למינימום.
אחד המאפיינים החריגים שנחשפו הוא היחס של חלק מהעצורים לאירועים הביטחוניים. גורמים בשב״ס תיארו כי במהלך תקופות של ירי רקטי, כאשר גם בתי הסוהר עצמם רעדו מהפגיעות באזור, נצפו חלק מהעצורים כשהם מביעים שביעות רצון מהמצב. לדברי גורמים המעורבים בניהול האגף, מדובר באוכלוסייה מתוחכמת, מניפולטיבית ובעלת פוטנציאל סיכון גבוה – הן כלפי ביטחון המדינה והן כלפי סגל הכליאה.
במהלך פעילות שוטפת באגף מתבצעים חיפושים תכופים, במטרה לאתר אמצעים, מידע או ניסיונות לפגוע בסגל. בשב״ס מדגישים כי אין כל הקלה או “הכלה” כלפי מי שהוגדר כמי שפעל נגד המדינה, וכי האפס סובלנות נועדה למנוע כל אפשרות של העברת מידע או פגיעה מבפנים.
עוד עולה מהנתונים כי עד כה הוגשו 36 כתבי אישום נגד 55 חשודים בפרשיות ריגול שונות. בין המקרים שנחקרו: גניבת נשק מחייל פצוע, וגניבה מאתר האירוע ביער רעים לאחר הטבח – אירועים שהוגדרו כחציית קו אדום גם בתוך רצף העבירות החמורות.
הכתבה, ששודרה אמש בתאגיד השידור הישראלי, מעלה גם שאלה מטרידה: עד כמה רחבה התופעה, וכמה אזרחים נוספים, שטרם נחשפו, עלולים להיות מעורבים בפעילות דומה. גורמי הביטחון מבהירים כי המעקב והחקירות נמשכים, וכי מדובר בזירה שממשיכה להתפתח – לא רק מחוץ לגבולות המדינה, אלא גם בתוכה.
