הוריו של הפעוט ארי כץ ז"ל, אשר מצא את מותו בנסיבות טראגיות במעון הילדים בשכונת רוממה בירושלים, שוברים שתיקה שעות לאחר הלוויה ומביעים תמיכה מלאה ובלתי מסויגת במנהלת המקום, תוך שהם דוחים על הסף את הביקורת הציבורית המופנית כלפיה.
האם, חני כץ, תיארה בראיון ל'כאן חדשות' מערכת יחסים חמה וקרובה עם המטפלת שנבנתה לאורך שנים ארוכות, והדגישה כי אינה רואה בה דמות זרה אלא חלק מהמשפחה. בדבריה ציינה: "אנחנו מכירים אותה זה שבע שנים. יש לי שלושה ילדים והיא גידלה את כולם". האם הוסיפה והבהירה את עומק האמון שהיא רוחשת לה: "מבחינתי זה לא מעון. היא דודה, אימא שנייה של הילדים שלי. אני מכירה אותה היטב ואנחנו כמו משפחה. רק אליה אני אשלח את הילדים שלי".
>>> כל הכתבות והעדכונים ב'אמס' על אסון במעון
עוד באתר:
לצד הכאב העצום על האובדן, הביעו ההורים כעס רב על אופי הסיקור התקשורתי והשיח ברשתות החברתיות, שלתחושתם הפכו לזירת התלהמות נגד הציבור החרדי בכללותו ונגד מנהלת המשפחתון בפרט. יעקב, אביו של הפעוט, שיתף בתחושות הקשות המלוות אותם מאז האסון ואמר: "מה שריסק אותנו היו תגובות השנאה ברשתות ובערוצי התקשורת, שם החליטו להיות שופטים ותליינים". הוא תהה לגבי המוסר הכפול שלטענתו מופעל כלפי החרדים והוסיף: "האם מישהו היה מעיז להאשים כך את המגזר החילוני? זה חולני". האב הדגיש כי מבחינתו אין בסיס להאשמות על מחדלים בטיפול בילדים וקבע נחרצות כי "לא מדובר כאן ברשלנות ולא גרוע מכך".
בנוגע לסוגיה המשפטית וההלכתית הסבוכה סביב נתיחת גופת בנו, הבהיר האב כי הגיע להבנות עם הגורמים המקצועיים לגבי חלופות שאינן כוללות פגיעה בגופה. לדבריו, "מנהל המכון לרפואה משפטית חן קוגל אמר שהבדיקות יספקו את התשובות מכל כיוון", ולכן אישר ביצוע בדיקות דם בלבד. הוא מתח ביקורת חריפה על פסיקת בית משפט השלום, שביקש לכפות נתיחה מלאה בטרם התערבות העליון, והגדיר זאת כ"התעקשות לעשות צעד שנוגד את ערכי היהדות במדינה יהודית. נתיחת גופה שלא לצורך זה אירוע חמור ומאוד מבזה".
>>> כל הכתבות והעדכונים ב'אמס' על אסון במעון
עוד הוסיף האב במילים קשות נגד ההחלטה השיפוטית הראשונית: "הרצון והמעשה של שופטת השלום, שלקחה על עצמה עניין הלכתי, זו בושה וכלימה, וזה מבזה את כל מערכת המשפט בישראל ושובר את כל האמון בה".
במקביל לדברי ההורים, עורך הדין אורי קורב, המייצג את בעלת המעון, יצא להגנתה וביקש להפריך את הטענות על הזנחה פושעת. הוא התייחס בראיון ל'כאן', לתיעוד שעורר סערה, בו נצפה אחד התינוקות שרוע בסמוך לאסלה, וסיפק הסבר להשתלשלות העניינים באותם רגעים קריטיים: "המנהלת הלכה להאכיל את התינוקת וכשהרימה אותה הבינה שמשהו לא בסדר. הן הזעיקו אנשי זק"א ושכנים ונוצר כאוס במקום, ולכן הן לא היו בחדרים האחרים בשלב הזה. הן טוענות שאולי הפעוט זחל לשם, ויכול להיות שהוא גם הונח שם על ידי מישהו". הפרקליט הדגיש את הרקע האישי של המנהלת ואת ניסיונה הרב, בציינו כי מדובר באם למשפחה ברוכת ילדים העוסקת בתחום עשרות שנים. "זה 30 שנה היא מנהלת את המעון באופן שזוכה לשבחים מקיר לקיר. היא והסייעת מטפלות בילדים באהבה ובמסירות. האסון נורא והן לא יודעות למה הוא קרה. הן משתפות פעולה עם המשטרה", אמר עו"ד קורב והוסיף בתיאור מצבן הנפשי: "יש פה שתי נשים שבורות ורצוצות שעברו טראומה".
לסיום, התייחס עורך הדין לנתונים המספריים ולשאלת הרישוי, תוך שהוא מכחיש את הדיווחים על צפיפות קיצונית במקום. "כל הדברים האלה ששומעים בתקשורת אינם נכונים. היו במעון 20 ומשהו ילדים", טען. באשר להיעדר הרישיון הרשמי להפעלת העסק, ניסה קורב למסגר את הדיון בהקשר רחב יותר של יוקר המחיה והמציאות ביישובים שונים, וטען כי אין קשר סיבתי ישיר בין הניירת לבין הטרגדיה: "אני לא יודע למה אין לה רישיון עסק, אבל זה לא רלוונטי לשאלה אם הייתה פה רשלנות. התופעה הזו קיימת לא רק במגזר החרדי, אלא גם בהתנחלויות ויישובים אחרים. ההורים משלמים שם שמונה או תשעה שקלים לשעה".
