ביום שישי האחרון הבחור צבי פרקוביץ' מבחירי ישיבת פוניבז', שוחרר מהכלא הצבאי והתקבל במעמד קבלת פנים חגיגי על ידי חבריו בישיבה. בדברים שנשא לצד רבני הישיבה, הודה לבחורים שדאגו לו וסיפר על שהותו בכלא.
"ישבתי בחדר ושאל אותי בחור שמתחזק, האם כל החרדים לא מקללים? ועניתי לו כן. אז הבנתי איפה אנחנו גדלים ואיפה הם גדלים", סיפר. "הם אומרים עד מתי וכמה עוד כלא 10 אבל למה הם מתכוונים? שהם רוצים לאכול מאכל מסוים או לעשות משהו מסוים. אני חושב שכל בחור מפה לא היה חושב לא על האוכל ולא על המיטה, אלא רק על הישיבה והגמרא", הוסיף.
לאחר מכן, הוא שוחח עם החברים ושיתף אותם בפרטים נוספים ובחוויות מהכלא. "הייתי באגף הפרדה והשגחה, אני לא יודע למה הייתי שם. לוקחים שם את החגורה והשרוכים של הנעלים מחשש להתאבדות. התפילין אבל נשארות. היה לי גם סיפור עם הבגדים, יצאתי מהכלא עם פיג'מה, אמרו שלא מצאו את הבגדים שלי".
עוד באתר:
"עשיתי ספונג'ה לבד. אין שם בית כנסת באגף. יש 4 פקודות, א' וד' זה עבירות קלות, היה שם מישהו שלא צחצח נעליים למשל. ב' וג' זה עבירות חמורות יותר, של גניבות אמל"ח וכדומה. לא היה לי ספרים בהתחלה, רק בהמשך נתנו לי" הוא סיפר. "אסור שם שעון, אתה לא יודע מתי תפילה, אסור להרים את היד מעל גובה החגורה בלי אישור מפקד, יש חלון קטן שאסור לסגור ולפתוח בלי אישור".
"היו לי כרית ושמיכה, אבל לוקחים אותם ביום. יש שם מזרן דק, שלא יכניסו בו דברים. גם שמיכת פוך אסור. היה איתי מזרוחניק בחדר, גם הוא היה שם כי הוא השתמט. מאוד מאוד קר שם", הוא הוסיף.
החברים שאלו אותו "האם שמעת על ההפגנות שלנו?", וצבי השיב: "לא, לא, לא שמעתי. אחרי שעברתי מהאגף, הגעתי לחדר עם טלוויזיה, ביקשתי בלי טלוויזיה אבל לא הסכימו לי. רק אחרי לחצים מעורכי הדין הסכימו להעביר אותי לחדר בלי טלוויזיה", שיתף צבי את החברים.
