פרויקט התשתיות השאפתני ביותר בתולדות ישראל, רשת המטרו של גוש דן, עומד בפני אתגר לוגיסטי ובירוקרטי חסר תקדים שעשוי לעכב את יציאתו לדרך. הדיונים בוועדה המיוחדת לעובדים זרים חשפו את הממדים המפלצתיים של המיזם: שלוש רכבות תחתיות שיחצו 24 רשויות לאורך 150 קילומטרים, וייחפרו באמצעות מכונות ענק בגובה שמונה קומות כל אחת. כדי להניע את האופרציה הזו, נדרש צבא של כ-23,500 עובדים זרים, אולם במשרד החוץ מרימים דגל אדום ומזהירים מפני קריסה. נציגת המשרד, נעמי אלימלך שמרה, הבהירה כי המערך הקונסולרי מסוגל לטפל בכ-50 בקשות ביום בלבד, מספר זעום לעומת הצורך האדיר, והוסיפה: "אין לנו את היכולת לטפל טיפול קונסולרי בבקשות של אלפי העובדים. כדי לעמוד במשימה, ידרשו לנו תקנים רבים".
ההיערכות בשטח מחייבת פתרונות יצירתיים ומורכבים, כאשר גורמי המקצוע משרטטים תרחיש של עיר תת-קרקעית בהתהוות. מכונות הכרייה האימתניות (TBM) צפויות להתקדם בקצב של עשרה מטרים ביום, מה שיייצר כמויות אדירות של עפר הדורשות שינוע על ידי כ-2,500 משאיות מדי יום בלב הכרך הסואן. צחי מחברת שפיר התריע על המחסור החמור בנהגים ושאל: "המכונות יפעלו 24/7, מי יפנה את העפר שיוציאו מהאדמה? מי יוביל את הבטון?". במקביל, סוגיית המגורים לכוח האדם הזר מעוררת דאגה, שכן נדרש שטח עצום של כ-170 אלף מ"ר רק עבור לינת העובדים. יאיר ארז מרשות המטרו ציין כי נבחנת אפשרות לשינוע העפר באמצעות רכבות כדי להקל על העומס בכבישים, וחשף כי השנה יפורסמו כ-12 מכרזי ענק בהיקף כספי של עד שבעה מיליארד שקלים לכל מכרז.
נועם דן-להב מחברת נת"ע הדגישה כי מעבר להיבט התחבורתי של חיבור הפריפריה למרכז, הפרויקט מהווה הזדמנות ללמידה טכנולוגית, שכן "לא היה פרוייקט בסדר גודל דומה בארץ". הדרישה היא שחברות בינלאומיות ישתפו פעולה עם חברות מקומיות כדי לשמר את הידע ההנדסי בישראל לטובת מיזמים עתידיים. מול הצורך הדחוף בידיים עובדות, משה נקש מרשות האוכלוסין הודיע כי מתוכננת הקמת אגף ייעודי לטיפול באשרות לעובדי המטרו, שישהו בישראל לתקופה של כחמש שנים. עם זאת, החשש מפני זליגת עובדים לשוק החופשי נותר בעינו, כפי שהזהיר דני פיין מחברת הביצוע הסינית: "יש צורך במנגנון שיקטין את המוטיבציה לבריחת העובדים".
עוד באתר:
יו"ר הוועדה, ח"כ חוה אתי עטייה, סיכמה את הדיון תוך שהיא מחדדת את המשמעויות הכלכליות הכבדות של כל עיכוב בלוחות הזמנים. לדבריה, המטרו הוא מיזם לאומי שכל דחייה בהשלמתו "עלולה לגרום לנזק של עשרות מיליארדי ₪ לאזרחי ישראל, ולשיבוש החיים של מיליוני אזרחים". היא קבעה כי האתגרים הייחודיים מחייבים התגייסות כוללת של משרדי הממשלה והסרת חסמים בירוקרטיים באופן מיידי, והבטיחה כי הוועדה תמשיך לקיים פיקוח הדוק על התקדמות העבודות ועל הטיפול בסוגיית כוח האדם, כדי להבטיח שהחזון התחבורתי יהפוך למציאות ולא ישקע בבוץ הבירוקרטי.
