אטימות צה"לית: יעקב (שם בדוי), צעיר חרדי בן 27, נשוי ותושב מרכז הארץ, מצא את עצמו מול מציאות שקשה להסביר במילים. מצד אחד, המדינה – באמצעות הביטוח הלאומי – מכירה בו כבעל 100% אי־כושר עבודה עקב נכות נפשית קשה. מצד שני, בצה"ל קבעו לו פרופיל 72 ושלחו אליו צו גיוס סופי לשירות קרבי.
בשיחה עם 'אמס', הוא מדגיש את המצב הבלתי הגיוני. "איך ייתכן שאדם שהוגדר כבלתי כשיר לעבוד, מתויג לפתע כשיר להחזיק נשק ולהילחם?", הוא שואל. לדבריו, איש אינו מצליח לספק תשובה ברורה לשאלה הבסיסית הזו.
לטענתו, לא מדובר בטעות רגעית או בליקוי נקודתי. כבר כחצי שנה שהוא פונה שוב ושוב למדור בריאות הנפש בצה"ל, מצרף מסמכים רפואיים, חוות דעת פסיכיאטריות והתרעות ברורות על החמרה במצבו הנפשי. לדבריו, למרות פניות חוזרות ונשנות – לא התקבלה עדיין תשובה עניינית.
עוד באתר:
החשש הוא כי המשך הלחץ וחוסר הוודאות עלולים להביא להידרדרות חמורה במצבו הנפשי של יעקב ואף לסכנת חיים. למרות זאת, במערכת הצבאית הזמן ממשיך לחלוף ללא מענה, בזמן שמועד הגיוס מתקדם והשעון מתקתק.
הרקע המשפחתי מוסיף נדבך כבד במיוחד. יעקב הוא יתום מאב, והמשפחה אף חוותה טרגדיה קשה נוספת בעבר. "הכתובת על הקיר ברורה", אומר ידיד המשפחה. "כשיש נכות נפשית מוכרת, עבר משפחתי טראגי והתרעות רפואיות – התעלמות היא לא רק מחדל, היא סכנה".
יעקב אינו נער בן 18 בתחילת דרכו. הוא גבר נשוי, בן 27, שמתמודד עם החזקת בית ועם תמיכה באמו האלמנה. לדבריו, הדרישה להתגייס במצבו אינה משקפת שום צורך ביטחוני, אלא אטימות בירוקרטית שמסרבת לראות את האדם שמאחורי המספר.
המשפחה מבקשת כעת תשובות ברורות: כיצד מתקבלות החלטות רפואיות בצה"ל, מדוע חוות דעת רשמיות אינן נשקלות בזמן אמת, ומי יישא באחריות אם התרחיש שממנו הזהירו שוב ושוב יתממש, חלילה. זו לא רק שאלה אישית – אלא מראה מטרידה לאופן שבו המערכת הצה"לית מטפלת במצוקות נפשיות.
תגובת דובר צה״ל: מאחר וחלק מהמסמכים הדרושים לקביעת הפרופיל הועברו באיחור הנושא עודנו נמצא בבדיקה, בסיום הבדיקה יקבע הפרופיל הרפואי של המלש״ב בהתאם לקריטריונים הרפואיים.
