במעמקי החקירה המסועפת שהתנהלה סביב פרשיית "מסמך חמאס" והדלפתו לעיתון הגרמני "בילד", מסתתרת פרשה נוספת שנותרה עד כה באפלה. העיתונאי נטעאל בנדל חושף ב'ידיעות אחרונות' כי עוד בטרם התפוצצה הפרשה שהסעירה את המערכת הביטחונית, התקיים שיח פנימי מטריד בין נגד המילואים ארי רוזנפלד לבין קצין נוסף באגף המודיעין. הדיאלוג בין השניים חושף כיצד שקלו להוציא החוצה מסמך מסווג אחר לחלוטין, העוסק בפגישה בעלת רגישות פוליטית גבוהה בין דמות ציבורית מוכרת לבין גורם זר. האירוע הזה, שקדם להדלפה המפורסמת, שופך אור חדש על ההתנהלות בתוככי אמ"ן ועל הקלות שבה מידע רגיש עשוי היה לזלוג החוצה.
השתלשלות העניינים החלה כאשר הקצין, המשרת ביחידת מילואים נפרדת באגף המודיעין, נחשף לחומר הרגיש במסגרת תפקידו והחליט לשתף אותו עם רוזנפלד דרך מערכת הצ'אט הפנימית והמאובטחת של הצבא. תגובתו של רוזנפלד למראה המידע הייתה מיידית ונסערת, כשהוא מביע תדהמה מכך שהחומר טרם נחשף לציבור ושואל: "זה פורסם בתקשורת?". בהמשך השיחה הוא לא הסתפק בכך והצהיר על כוונותיו באופן נחרץ ומפורש כשהוא כותב לקולגה שלו: "אני אישית מדליף את זה היום. שולח את זה לברדוגו". הקצין השני ניסה לכאורה להתנער מאחריות והשיב: "אני לא שותף", אך בפועל המשיך לשתף פעולה, ענה לשאלותיו של רוזנפלד ואף סיפק לו את המספר המזהה של המסמך הסודי.
התקרית הזו נותרה רדומה ולא משכה תשומת לב מיוחדת בזמן אמת, ורק לאחר שהחלה החקירה המקיפה בעקבות פרסום המסמך ב"בילד", החלו חוקרי השב"כ והמשטרה לנבור בהתכתבויות העבר. בדיקות טכנולוגיות מעמיקות חשפו כי רוזנפלד קיבל לידיו מסמכים נוספים, ובהם אותו תיעוד של הפגישה הפוליטית שנחשף כעת לראשונה לציבור. מהממצאים עולה בבירור כי חילופי הדברים הטעונים הללו התרחשו זמן מה לפני פרשיית ההדלפה הגדולה, אך הם נבחנו לעומק רק בדיעבד, כחלק מהניסיון להבין את דפוסי הפעולה ואת היקף הפרצות באבטחת המידע.
עוד באתר:
כאשר עומתו השניים עם הממצאים בחדרי החקירות, הם ניסו להקטין את חומרת הדברים ולהציגם כהתרברבות ריקה מתוכן ללא כוונה פלילית אמיתית. הקצין ניסה להסביר את המניע לשליחת המסמך בטענה: "שלחתי את זה כי ידעתי שגם הוא יתעצבן… לא חשבתי שזה רציני". רוזנפלד מצידו טען כי הדברים נכתבו בעידנא דריתחא והסביר: "זה היה עצבים של כמה שניות… לא עשיתי עם זה כלום". כשהחוקרים הקשו ושאלו מדוע הזכיר שמות של עיתונאים ספציפיים אם לא התכוון להדליף, השיב רוזנפלד: "זה סתם אסוציאציה של אנשים שנוטים לפרסם חומר מהסוג הזה, או סתם חומר שנוגע לפוליטיקה ואינטרסים וכו'. זה היה הרציונל. אין לי שום קשר אליהם, בחיים לא דיברתי איתם וזה משהו שפשוט חלף מיד אחרי זה".
אף על פי שהאירוע הספציפי הזה לא נכלל בסופו של דבר בכתב האישום הרשמי, הוא היווה נדבך משמעותי בדיוני הארכת המעצר והוצג לעיני השופט בתוך מעטפה חסויה כראיה לאופי ההתנהלות. מעבר לשאלת הכוונה הפלילית, הסיפור מעלה תהיות קשות באשר לניהול המידע בצה"ל, בפרט השאלה מדוע מסמך העוסק בפגישה פוליטית רגישה מוחזק בכלל במאגרי אגף המודיעין, וכיצד ייתכן שהוא פתוח לעיניהם של קצינים בדרג זוטר יחסית. בתגובה לליקויים אלו, גורמים בצה"ל ציינו כי לאורך המלחמה הופקו לקחים ובוצעו שינויים בהרשאות הגישה למסמכים מסווגים.
לצד החשיפה, עורכי דינו של רוזנפלד דוחים את הניסיון לצבוע את מעשיו בגוונים פליליים ומדגישים את המניע האידיאולוגי שלטענתם עמד בבסיס פעולותיו האחרות. הם טוענים כי ההתכתבויות המדוברות הן שיחות חולין חסרות משמעות בין חברים ליחידה וכי אין לייחס להן משקל מעבר לכך. לשיטת ההגנה, כל פעולותיו של רוזנפלד נועדו לשרת את ביטחון המדינה ולהביא לידיעת ראש הממשלה מידע קריטי שהוסתר ממנו, מתוך מחשבה מוטעית שהוא פועל בתיאום עם גורמים מוסמכים, וכי הניסיון להיתפס לאמירות פרטיות בוואטסאפ נועד רק כדי להשחיר את פניו.
תגובת עורכי הדין אורי קורב, סיון רוסו ויהושע למברגר המייצגים את רוזנפלד: "כפי שעולה מחומר החקירה ואף מכתב האישום עצמו, ארי פעל במטרה אחת ויחידה – להעביר לראש הממשלה מידע חיוני ואסטרטגי, שלא נמסר לו בזמן אמת, וזאת במטרה לסייע במטרות המלחמה ושחרור החטופים. כך, ביקש ארי לעשות באמצעות מי שהתייצג כדוברו הצבאי של ראש הממשלה החשוף לחומרים מודיעיניים, ואשר פועל מטעמו של ראש הממשלה. ארי הופתע לחלוטין מהפרסום ב'בילד' ולאחר הפרסום הוטעה לחשוב כי הדבר נעשה במעורבות של אנשי מוסד וגורמים רשמיים בלשכת ראש הממשלה. באשר לטענות הרכילותיות שנלקחו מתוך שיחות פרטיות בקבוצות ווטסאפ של חברים ביחידה, שמטרת הדלפתן היא אך השחרה, נבהיר שמדובר בהתכתבויות שהן הלצות בלבד ולא בכדי אינן כרוכות בכתב האישום, ומשכך איננו רואים כל טעם לעסוק בהן".
תגובת דובר צה"ל: "בצה"ל קיים תהליך סדור לקליטה, עיבוד וסיווג של מסמכים המגיעים לידיו בצירי מודיעין, בהתאם לקריטריונים מוגדרים. האירוע נחקר על ידי משטרת ישראל".
