הבוקר התערב שוב בית המשפט העליון בהחלטותיה הריבוניות של הממשלה הנבחרת. בהמשך לדיון המתוח שנערך בשבוע שעבר, הוציא הרכב השופטים בראשות דפנה ברק-ארז צו על תנאי המורה לממשלה לנמק מדוע לא תבוטל ההחלטה לסגור את תחנת "גלי צה"ל". מדובר בצעד נוסף הממחיש את הפער בין רצון הציבור והממשלה לבין הדיקטטורה המשפטית, שמסרבת לאפשר למערכת הביטחון להתייעל ולנתק את הקשר הלא-בריא בין פוליטיקה למדים.
החלטת הממשלה מס' 3661, שהתקבלה בדצמבר האחרון, קבעה כי התחנה הצבאית תיסגר עד ה-1 במרץ 2026. שר הביטחון ישראל כ"ץ הדגיש כי המהלך נועד להוציא את צה"ל מהשיח הפוליטי ולסיים את האנומליה שבה חיילים בשירות סדיר עוסקים באקטואליה שנויה במחלוקת.
עוד באתר:
למרות זאת, שופטי בג"ץ בחרו להוציא צו על תנאי, ובכך הפכו את נטל ההוכחה על הממשלה. בעוד שהשופט אלכס שטיין תהה במהלך הדיון: "זו יחידה צבאית, מה הבעיה לסגור אותה? זה כמו לסגור פלס"ר נח"ל", נראה כי ההרכב בכל זאת נכנע ללחץ העותרים משמאל וארגוני העיתונאים.
עיקרי ההתנגשות המשפטית:
- עמדת הממשלה: גל"צ הוקמה בהחלטת ממשלה ולכן ניתן לסגור אותה בהחלטת ממשלה. מדובר בתיקון "אנומליה מוסדית" שפוגעת באופי הצבא.
- עמדת היועמ"שית: גלי בהרב-מיארה שוב התייצבה נגד הממשלה, וטענה כי הסגירה דורשת "חקיקה ראשית" בשל הפגיעה לכאורה בחופש הביטוי.
- צו על תנאי: משמעותו היא שבית המשפט אינו מסתפק בתגובת המדינה עד כה, ודורש הסברים מפורטים יותר לפני שיחליט אם לבטל את הסגירה סופית.
בתגובה חריפה שהגישה המדינה לבג"ץ ערב הדיון, תקף נציג הממשלה עו"ד דוד פטר את הניסיונות לבלום את המהלך. בתגובה נכתב כי עבור הייעוץ המשפטי, כל מדיניות ממשלתית שהם לא אוהבים היא כמו אבוקדו: "קשה, קשה, קשה – ואז רקוב".
בימין זועמים על כך שבג"ץ בוחר להתערב בניהול הפנימי של צה"ל ובסמכויות שר הביטחון. "לא ייתכן ששופטים שלא נבחרו ינהלו את תקציב הביטחון ויכפו על הצבא להחזיק תחנת רדיו פוליטית בניגוד לעמדת הדרג המדיני", אמרו גורמים בקואליציה.
הצו על תנאי שהוצא הבוקר מעמיד את לוח הזמנים של הסגירה (1 במרץ) בסימן שאלה גדול. הממשלה נדרשת להשיב לצו תוך ימים ספורים, כאשר הדיון הסופי צפוי להיות דרמטי ומכריע לעתיד חופש הפעולה של הממשלה מול "מדינת בג"ץ".
