בין תדמית לאמת

מי מפחד מהשכנים? לצאת מהכלא של “מה יגידו”

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון: כמו משה רבנו, גם אנחנו נדרשים לבחור אמת פנימית על פני תדמית חיצונית

פנחס בינדר

י"ז בשבט תשפ"ו, 04/02/26 11:43 עודכן: 12:51

א+

א-

מאסר, מעצר, כלא | צילום אילוסטרציה: pixabay

בפתח תוכניתו ברדיו קול חי בחר הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון לפתוח בדברי המהר״ל מפראג בספר גור־אריה על פרשת יתרו, כדי להאיר זווית לא שגרתית על לחצים חברתיים, בושה ותדמית. לדבריו, פירושו של המהר״ל על דברי רש״י על הפסוק – “אני חותנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה” – מלמד עד כמה הסוגיה אינה טכנית אלא נפשית וחברתית.

הרב הסביר כי לפי המהר״ל בשם אחיו, יתרו חשש שמשה רבנו מתבייש בו ובמשפחתו. המסר שנשלח למשה היה: “צא בגיני. ואם לא בגיני, בגין אשתך. ואם לא בגין אשתך, בגין שני בניה”. מאחורי הפנייה הזו מסתתר פחד אנושי: שמא יחשבו שמשה מתבייש בחותן מדייני, באישה שלא גדלה בבית יהודי ובילדים שגדלו רחוק מחוויית יציאת מצרים.

הקריאה המדורגת נוגעת בנקודות הרגישות של תדמית וייחוס: “כולם חושבים שאתה מתבייש איתי”, תיאר הרב את החשש של יתרו, “אם לא בשבילי – בשביל אשתך; ואם לא בשביל אשתך – בשביל הילדים”. לפי הדברים, יתרו חשש שיאמרו שמשה מתרחק מהמשפחה שלו בגלל לחץ חברתי, שיפוט סביבתי ומבטים של אחרים.

אך תגובתו של משה רבנו חותכת את מעגל הבושה. הכתוב מתאר: “ויצא משה לקראת חותנו, וישתחו ויישק לו, וישאלו איש לרעהו לשלום”. זו הצהרה ערכית: לא חישוב של “מה יגידו”, אלא יחס אנושי מלא כבוד. משה לא פעל כדי לתקן תדמית – אלא מתוך אמת פנימית והכרה בכבודו של האדם שמולו.

מכאן עבר הרב לביקורת נוקבת על בחירות שמתקבלות מתוך פחד חברתי גם בימינו. הוא תיאר מקרים שבהם הורים שולחים ילדים למסגרות שאינן מתאימות להם רק כדי לשמור על תדמית: “זה לא טוב לתדמית המשפחה”. לדבריו, לפעמים מתקבלות החלטות גורליות “לא כי זה אמת, אלא מה יגיד זה ומה יגיד זה” – והמחיר הנפשי נופל על הילדים והקרובים.

הרב חיבר זאת לדברי בעל התניא על שוויון הנשמות ולקריאה להתבוננות פנימית: האם הבחירה נעשית מתוך אמת או מתוך ריצוי? “אנחנו לא חיים את החיים שלנו לפי לחץ חברתי”, אמר, והזכיר כי הפחד מהשיפוט החיצוני עלול לעוות שיקול דעת ולהוביל לבחירות שאינן בריאות לאדם ולסביבתו.

את דבריו חתם בציטוט שמסר הבעל שם טוב בשם אביו כיסוד לחיים: “אל תפחד מאף בן אדם ומאף דבר לבד מהקדוש ברוך הוא, ותאהוב כל יהודי בכל נימי נפשך”. זהו מצפן מעשי: אומץ לבחור באמת פנימית, שחרור מתלות בתדמית – ואהבה שאינה תלויה במעמד, ייחוס או מבט חיצוני.

האזינו לדברים המלאים, מתוך התוכנית 'מבט לחיים' בהגשת הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון: