בתוכנית ‘ברוך שאמר’ עלתה שאלה מעשית משגרת החיים של משפחות רבות. מאזינה הפנתה שאלה לגאון הרב ברוך שרגא: האם מותר לבקש מהשכנה לשמור על ילדיה, ובפעם אחרת היא תשמור על ילדיה של השכנה, או שמא יש בכך חשש איסור ריבית.
הרב פתח בגמרא שגם הובאה להלכה ברמב״ם: מותר לאדם לומר לחברו: עשית עמי היום מלאכה – ואני אעשה עמך מחר אותה מלאכה. דוגמה לכך היא אדם העובד בשדה חברו היום, וחברו יעבוד בשדהו מחר, ובלבד שמדובר במלאכה זהה.
עם זאת, הדגיש הרב כי אסור לקבוע מצב שבו צד אחד מבצע מלאכה קלה, ובתמורה מקבל מהשני מלאכה קשה יותר. גם אם מדובר באותו סוג מלאכה, אך בתנאים שונים – כגון עבודה בשדה יבשה לעומת שדה רטובה לאחר גשמים – הדבר נחשב ריבית ואסור. זאת, משום שעצם נתינת עבודה קשה בתמורה לקלה נחשבת כהטבה אסורה.
עוד באתר:
הרב הסביר כי אותו עיקרון חל גם על שמירה על ילדים. אם אחת השכנות אומרת לחברתה: תשמרי לי שעה אחת על הילדים, ואני אשמור לך שעה אחת – הדבר מותר. אולם אם היא אומרת: תשמרי לי שעה אחת, ואני אשמור לך שעתיים, או תשמרי לי על ילד אחד ואני אשמור לך על כל הילדים – זהו מצב אסור, משום שמדובר בעבודה קשה יותר בתמורה לקלה.
עוד ציין הרב כי גם הבדלים באופי השמירה נחשבים. אם הילדים של אחת שקטים ושל השנייה שובבים ודורשים מאמץ רב, וההתחייבות היא מפורשת – יש בכך חשש ריבית.
עם זאת, הרב הדגיש הבחנה חשובה: כאשר אין התחייבות ואין תנאי של “זה תמורת זה”, אלא מדובר בעזרה הדדית מתוך שכנות טובה וחסד – אין בכך כל חשש. כאשר כל אחת עוזרת לשנייה לפי הצורך, בלי חשבון של שעות או כמות ילדים, הדבר מותר גם אם בפועל אחת עוזרת יותר מהשנייה.
הרב הוסיף כי אותו דין חל גם במורים ומורות המחליפים שיעורים זה עם זה. אם ההחלפה נעשית מתוך התחייבות ברורה של יותר תמורת פחות – הדבר אסור. אך אם מדובר בעזרה הדדית ללא תנאי מוקדם – הדבר מותר.
האזינו לקטע המלא: מתוך התוכנית "ברוך שאמר" ב'קול חי'
