28 חודשים לאחר פרוץ המלחמה, בצה"ל מבהירים כי אין כל כוונה לפגוע בחיילי המילואים – אך לנוכח המציאות הביטחונית החדשה והנחיות הממשלה לגיוס של עד 40 אלף חיילי מילואים בשנת 2026, נדרשת היערכות מחודשת, הן לוגיסטית והן תקציבית.
נתחיל במספרים:
עלות גיוס של 10,000 חיילי מילואים בשנה מוערכת בכ-3.5 מיליארד שקלים. מאז תחילת המלחמה, מאות אלפי חיילי מילואים עלו למשק הישראלי כ-56 מיליארד שקלים. לנוכח הנתונים הללו, בצה"ל החלו בבחינה מחודשת של היקפי השירות ואופן הפעלת מערך המילואים. "לא הכול עובר חלק בהנחיה לגיוס 40 אלף חיילי מילואים בשנה", אומר לנו גורם צבאי. "היינו רוצים עוד עשרת אלפים, אבל זו המסגרת שקיבלנו"..
במסגרת ההתאמות שבוצעו, צומצם מספר ימי המילואים השנתיים מ-72 ימים ל-55 ימים, וזאת מבלי לפגוע ברמת הכשירות המבצעית. בנוסף, צה"ל החל ברידוד מפקדות ובצמצום היקפי גיוס ליחידות שאינן נדרשות בהרכב מלא לאימונים ולתרגילים. "היו גדודים שהתגייסו במלואם – דבר שלא היה צריך – ואת זה רידדנו", מסבירים בצבא. "לאימון או תרגיל לא צריך את כל הכמות".
עוד באתר:
עוד שינוי נוגע לאישורים ותגמולים: חייל מילואים שביצע מעל 55 ימי שירות בשנה, וכיום גם מעל 45 ימים, נדרש לאישור מיוחד לצורך קבלת תגמולים נוספים. לדבריהם, מדובר בהסדרה של המערכת ולא בפגיעה בחיילים.
בצה"ל מציינים גם שינוי באופן פריסת ימי השירות בפועל. בעוד שההנחיות מדברות על מתכונת של "עשרה ימים בשירות וארבעה בבית", בפועל מרבית חיילי המילואים משרתים במתכונת של שבוע בשירות ושבוע בבית.
"אם בעבר היו עושים עשרות ימים ברצף, כיום רוב המילואימניקים משרתים בפרקי זמן קצרים יותר, ולכן אין צורך באותם ימי רענון ועיבוד כפי שהיה בשיא המלחמה", אומרים בצבא.
עוד מדגישים בצה"ל כי חייל מילואים המבצע 21 ימי שירות בפועל אינו נדרש עוד לאותם תנאי לינה וימי עיבוד שניתנו בתקופות עומס קיצוניות. השינויים הללו עוררו מורת רוח בקרב גורמים פוליטיים, אך בצבא מבהירים כי מדובר בהתאמות למציאות המבצעית והתקציבית הנוכחית.
לצד כל ההתאמות והצמצומים, בצה"ל מזכירים כי הכוחות פרוסים כיום בשלוש זירות מרכזיות במקביל – מצב שמחייב היערכות מתמדת, ניהול משאבים קפדני ושמירה על כשירות הכוחות לאורך זמן.
