ארצות הברית עומדת בפתחו של שינוי עמוק במדיניות הגרעין שלה. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מאותת בשבועות האחרונים כי בכוונתו להרחיב משמעותית את מאגרי הנשק הגרעיני – ואולי אף להחזיר את ארצו לעידן הניסויים הגרעיניים, דבר שלא קרה מאז 1992. לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", העיתוי אינו מקרי: בשבוע שבו פקע ההסכם האחרון שהגביל את היקף הארסנל האמריקני והרוסי, בוושינגטון מדברים בגלוי על פתיחת פרק חדש.
ביום חמישי האחרון הסתיימה אמנת New START, שהגבילה את שתי המעצמות ל־1,550 ראשי קרב פרוסים על טילים בין־יבשתיים, צוללות ומפציצים. במקום להיענות להצעה לא מחייבת של ולדימיר פוטין להאריך את ההסכם בזמן שמתנהלים מגעים להסכם חדש, טראמפ בחר שלא לעשות זאת. במקביל שלח את תת־מזכיר המדינה לפיקוח על נשק, תומאס דינאנו, לשאת דברים בז’נבה – ומשם המשיך דינאנו לביקור בישראל.
בנאומו טען דינאנו כי ההסכם הקודם "הטיל מגבלות חד-צדדיות על ארה"ב שהיו בלתי מתקבלות", והזכיר כי טראמפ כבר פרש בעבר משתי אמנות נוספות עם רוסיה – INF ו־Open Skies – בטענה שמוסקבה הפרה אותן. לדבריו, המציאות השתנתה: רוסיה וסין מפתחות מערכות נשק חדשות שלא נכללו בהגבלות הישנות, ולכן כל הסכם עתידי חייב לכלול גם את בייג’ינג, שלה מאגר גרעיני הצומח במהירות הרבה ביותר כיום.
עוד באתר:
משמעות פקיעת ההסכם ברורה: ארה"ב חופשית כעת להשלים את תוכניות המודרניזציה שלה – טילים חדשים, צוללות חדשות ומפציצים חדשים – ואף להפעיל אמצעי לחימה שאינם מבצעיים כיום "אם הנשיא יורה על כך". כבר כעת בוצע צעד מעשי: הסרת החסימות מארבעה מתוך 24 משגרים בצוללות הגרעיניות מדגם "אוהיו". מדובר במהלך שמחזיר למבצעיות מאות ראשי קרב נוספים ומבטל מגבלות שוושינגטון קיבלה על עצמה מאז 2010.
אך הדרמה הגדולה באמת עשויה להיות חידוש ניסויים גרעיניים. הניסוי האחרון שביצעה ארה"ב נערך ב־1992 במדינת נבדה. מאז אמנם לא אושררה אמנת האיסור המלא על ניסויים גרעיניים מ־1996, אך בפועל לא נערכו ניסויים. בשנה שעברה הורה טראמפ לבחון מחדש את הסוגיה, והבהיר כי אם רוסיה וסין מבצעות ניסויים – גם לארה"ב "מותר לפעול על בסיס שוויוני".
בקהילת המומחים אין תמימות דעים לגבי כוונתו. יש מי שסברו כי מדובר בחזרה לניסויים רבי־עוצמה בסגנון המלחמה הקרה, אך אחרים טענו כי הכוונה היא לניסויים "זעירים" – כאלה שאינם יוצרים הדף הניתן למדידה סייסמית. ניסויים מסוג זה כמעט שאינם ניתנים לגילוי, והם מצויים באזור אפור מבחינה משפטית ביחס לעקרון "אפס תפוקה" הקובע איסור מוחלט על כל פיצוץ גרעיני ניסיוני.
דינאנו אף האשים את סין כי כבר ביצעה ניסויים כאלה, ובהם ניסוי ספציפי ב־22 ביוני 2020. לדבריו, בייג’ינג משתמשת בטכניקת decoupling – בידוד ההדף בתוך מיכלים סגורים בעלי דפנות פלדה עבות – כדי למנוע מעבר גלי ההלם לקרום כדור הארץ. הוא לא הרחיב על ההשלכות, אך חזר שוב על הביטוי "על בסיס שוויוני", רמז ברור לכך שארה"ב עשויה לאמץ גישה דומה.
אלא שסוכנות ה־CTBTO, האמונה על ניטור עולמי של ניסויים גרעיניים, הודיעה כי לא זיהתה כל פיצוץ בתאריך המדובר. גם בתוך קהילת המודיעין האמריקנית יש מחלוקת האם אכן התרחש ניסוי סיני. ד"ר טרי וולאס, לשעבר ראש המעבדה הלאומית בלוס אלאמוס, אמר כי "הדברים של דינאנו הפתיעו אותי. הם נאמרו בלי שום סייגים, והתחום הזה מלא באי ודאות".
גם בוושינגטון נשמעות תהיות. ג'יל רובי, שעמדה עד לאחרונה בראש מנהלת הביטחון הגרעיני במשרד האנרגיה, אמרה ל"ניו יורק טיימס": "זה מאוד מבלבל. לא ברור מה בדיוק הם עושים, או לאן זה הולך".
בינתיים, החשש המרכזי הוא חזרה למירוץ חימוש – הפעם לא בין שתי מעצמות, אלא שלוש. סין, כך לפי הערכות מערביות, אינה ממהרת להצטרף להסכמי פיקוח כל עוד מאגרה קטן יחסית, ורואה בשקיפות מהלך של חולשה. בין אם מדובר במהלך מיקוח של טראמפ ובין אם בתחילתה של תפיסה חדשה, הסימנים מצביעים על שינוי כיוון חד לעומת העשורים שלאחר רונלד רייגן. עידן ההסכמים מתערער, והעמימות סביב ניסויים חדשים מחזירה לשולחן את הדינמיקה המוכרת מהמלחמה הקרה – אלא שהפעם, הכללים הישנים כבר אינם מחייבים.
