בירושלים החליטו: שער הכניסה הישן חוזר לחיים

עיריית ירושלים קיבלה לאחרונה החלטה להרחיב את רשימת השימור העירונית ולהוסיף אליה שישה מבנים היסטוריים בדרום שכונת רוממה, סמוך לצירי הכניסה המרכזיים לעיר. המהלך מבקש להגן על רצף אדריכלי נדיר שמספר את סיפור התפתחותה של ירושלים מחוץ לחומות בראשית המאה הקודמת.

המתחם שנבחר לשימור משתרע לאורך רחובות יפו ומוריה, בקרבת אנדרטת אלנבי ובמרחק הליכה מתחנת הרכבת נבון והתחנה המרכזית. מיקומו הפך אותו לאורך השנים לשער סמלי של העיר: בעבר הגיעו לכאן בעגלות, וכיום נכנסים אליו ברכבת, ברכבת הקלה ובאוטובוסים. הרצף הבנוי יוצר נקודת מפגש בין היסטוריה עירונית לבין תנועת ההווה.

ייחודו של המקבץ נעוץ במגוון הסגנונות שבו. לצד מבנים המעוצבים בהשראה אוריינטלית עשירה, הכוללת קשתות מחודדות ועיטורי אבן צבעוניים, ניצב גם מבנה בסגנון בינלאומי מתקופת המנדט, שממחיש את המעבר האדריכלי של אותה תקופה. השילוב הזה יוצר מרקם עירוני נדיר בנוף הירושלמי.

הרחבה אודות המבנים בשכונת רוממה שהוכנסו לרשימת השימור:

מוריה 4: אחד משני המבנים המוקדמים ביותר במקבץ, נבנה במחצית הראשונה של שנות ה-20. זהו בניין בן 2 קומות עם גג רעפים אדומים. המבנה משלב אלמנטים אופייניים לתקופה וממוקם לאורך רחוב מוריה, העולה לכיוון אנדרטת אלנבי. מאפיין בולט הוא החצר האחורית הקסומה, מרוצפת אבן ומשופעת בצמחייה עבותה, שמעניקה למקום אווירה כפרית-היסטורית בתוך העיר.

מבנה חצי העיגול – פינת הרחובות יפו ורוממה: גם הוא מהמבנים המוקדמים (מחצית ראשונה של שנות ה-20), מבנה קטן בן 2 קומות בצורת חצי עיגול ייחודית. צורתו החריגה הופכת אותו לנקודת ציון ויזואלית בפינת הרחובות. המבנה נבנה כחלק מההתפתחות המסחרית באזור ומאוחר יותר התחבר פיזית לבניין סמוך בסגנון בינלאומי (יפו 218), מה שיצר רצף אדריכלי מעניין.

בית חאג' מחמוד – יפו 222: נבנה ב-1925 עבור חאג' מחמוד, בעל מחצבות עשיר מהכפר ליפתא, בתכנון האדריכל הנוצרי ספירו חורי. זהו בניין תלת-קומתי מפואר במיוחד בסגנון אוריינטלי. עיטוריו הבולטים כוללים קרמיקה ארמנית צבעונית ומרשימה, פסי אבלק (אבן אדומה ולבנה לסירוגין) בפינות ובמסגרות הפתחים – בהשראת האדריכלות הממלוכית, קשתות מחודדות, ומעקות גג מלוחות אבן משוננים בדגם צמחי. חדר המדרגות הפנימי שומר על אלמנטים מקוריים מרשימים.

מוריה 5: נבנה מאחורי בית חאג' מחמוד (יפו 222) בסגנון אקלקטי, המשלב מאפיינים אוריינטליים ומודרניסטיים. המבנה מיועד כולו למגורים ואינו כולל מסחר בקומת הקרקע. חדר המדרגות, בחזית הפונה לרחוב מוריה, מודגש באמצעות גובהו וכניסה רחבה בעלת קשת מעוגלת. המבנה מציג מגוון פתחים מעניין: מלבד הקשת המעוגלת, החלונות בקומת הקרקע מלבניים, ואילו החלונות בקומות השנייה והשלישית הם בעלי קשת מחודדת, המודגשת באמצעות מסגרת אבן לבנה. בחזית הפונה לרחוב יפו ניצב טור מרפסות מעל פורטיקו (מבואת כניסה בולטת ומקורה) בקומת הקרקע, הפונה לחצר.

בית עיסא מוסא – המבנה הטורי הפינתי (יפו 220, יפו 218א', מוריה 2): נבנה ב-1932 על ידי עיסא מוסא אל-חוסייני, שהיה המוכתר (ראש הכפר) של רוממה הערבית. זהו מבנה מרשים ומפואר בסגנון אוריינטלי, מחולק לשלושה אגפים טוריים: האגף הפינתי בן 4 קומות (יפו 220) ושני אגפים בני 3 קומות משני צדדיו (יפו 218א' ומוריה 2). מאפיינים בולטים: פתחים עם קשתות מחודדות, מרפסות הנתמכות על זיזי אבן מסוגננים, ציור תקרה מרשים בחדר המדרגות, וחצר אחורית קסומה מרוצפת אבן, עשירה בצמחייה ובור מים גדול עתיק.

יפו 218: בית דירות בן 3 קומות, נבנה ממזרח למבנה הטורי הפינתי של עיסא מוסא, בסגנון בינלאומי האופייני לתקופת המנדט הבריטי – שינוי סגנוני לעומת שאר המקבץ האוריינטלי. המבנה מתחבר פיזית למבנה חצי העיגול המוקדם יותר בפינת יפו-רוממה, ויוצר רצף בנוי לאורך הרחוב. למרות הסגנון המודרני יותר, הוא משתלב בהרמוניה עם השאר ומשמר את ייעודו המקורי של מגורים ומסחר להשכרה.

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "הכנסת המבנים ההיסטוריים של שכונת רוממה לרשימת השימור העירונית, מהווה נדבך נוסף בשמירה על הזהות, המורשת התרבותית וההיסטורית העשירה של בירת ישראל, לצד ההתחדשות העירונית ההכרחית. המבנים הייחודיים והמפוארים של רוממה משקפים תקופה מרתקת בתולדות העיר המודרנית שמחוץ לחומות. באמצעות שימורם, אנו מבטיחים להעביר לדורות הבאים מורשת עשירה ולשמר את הזהות הירושלמית הייחודית".