ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את גורמי אכיפת החוק לפתוח בהליכים לשלילת אזרחותם של ישראלים המורשעים בריגול לטובת איראן. ההנחיה החדשה מסמנת שינוי מדיניות דרמטי, שכן לראשונה הכוונה היא להפעיל את הסנקציה גם כלפי אזרחים יהודים שחצו את הקווים, ולא רק במקרים של מעורבות בטרור לאומני כפי שהיה נהוג עד כה.
על פי הפרסום ב'ישראל היום', המהלך זכה לתמיכתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. בדיון סגור שנערך בנושא הגדיר נתניהו את פעילות הריגול בעת מלחמה כ"הפרת אמונים בסיסית" המצדיקה צעדים חריפים. גורמי המקצוע במשרד המשפטים וברשות האוכלוסין אישרו כי החוק הקיים מאפשר את המהלך, אך הציבו תנאי משפטי מחייב: שלילת האזרחות תוכל להתבצע רק לאחר סיום ההליכים המשפטיים ומתן פסק דין חלוט וסופי המרשיע את הנאשם.
משמעות המהלך: קלון ציבורי ואובדן זכויות חוק האזרחות בישראל מתיר לשלול אזרחות ממי שהפר אמונים למדינה, לרבות במקרים של ריגול ובגידה. עם זאת, החוק הבינלאומי וישראל אינם מאפשרים להותיר אדם ללא מעמד כלל. לכן, המשמעות המעשית עבור אזרח ישראלי שאין לו דרכון זר היא הפיכתו לתושב קבע. הוא יוכל להמשיך להתגורר בישראל ולקבל זכויות סוציאליות בסיסיות, אך יישללו ממנו הזכות לבחור לכנסת והזכות להחזיק בדרכון ישראלי. מעבר להשלכות הבירוקרטיות, מדובר באקט הצהרתי שנועד להטביע קלון ציבורי נצחי על המורשעים.
עוד באתר:
הרקע להחמרה במדיניות הוא העלייה המדאיגה בניסיונות הגיוס של המודיעין האיראני. על פי נתוני השב"כ, בשנתיים האחרונות הוגשו כ-40 כתבי אישום נגד כ-60 נאשמים, רובם אזרחים ללא עבר פלילי קודם. מערכת הביטחון מזהה כי הענישה הנוכחית אינה מייצרת הרתעה מספקת מול הפיתוי הכספי שמציעים האיראנים.
דוגמה לפער שבין חומרת המעשים לרף הענישה נרשמה רק בשבוע שעבר. בית המשפט גזר שלוש שנות מאסר בלבד על אחד הנאשמים בפרשיות הריגול האחרונות, חרף דרישת הפרקליטות לעונש של שבע שנות מאסר. אותו נאשם, צערי תושב בית שמש, הורשע כי עמד בקשר עם גורם זר, ביצע עבורו משימות תמורת תשלום בקריפטו ואף ניסה לגייס אחרים – כל זאת תוך כדי מלחמה. בפרקליטות שוקלים לערער על קלות העונש, והנחיית ראש הממשלה החדשה נועדה לסגור בדיוק את הפער הזה – באמצעות סנקציה אזרחית שתלווה את המורשעים הרבה אחרי שיסיימו את ריצוי עונש המאסר.
