סאגת "חוק הגיוס" מסרבת להגיע לסיום, כשההתפתחויות השבוע גרמו לתחושה חזקה של 'דז'ה וו'. בדיוק כמו בפעם הקודמת, גם כעת עברו יותר משבועיים מאז הסתיימו דיוני ועדת חוץ וביטחון ואין אישור באופק להבאת הנוסח להצבעה. מחכים למרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו שיאשר את ההערות של היועמ"שית מירי פרנקל. אך מסתמן כי גם בפרק ב', בדיוק כמו בראשון – גדולי ישראל יאשרו את הנוסח, כי לשיטתם כל חוק עדיף מהעדרו.
במפלגות החרדיות תכננו להרוויח ארבעה דברים עיקריים מהחוק של יו"ר הוועדה ח"כ בועז ביסמוט: 1. הפסקת המעצרים. 2. השירות הלאומי יכנס ליעדים. 3. 50% מתקציב הישיבות מיד עם כניסת החוק. 4. ביטול רטרואקטיבי של 80,000 הצווים שנשלחו עד כה.
הייעוץ המשפטי השאיר אותן עם רווח אחד בלבד: הפסקת המעצרים. הגברת פרנקל דורשת שהסנקציות יחולו מיד עם כניסת החוק לתוקף ורק אם יעמדו ביעדים הם יוסרו, כך שהתקציבים לא יחזרו מיד. כך גם הייעוץ המשפטי הוציא את השירות הלאומי מהיעדים ודורש שיהיו רק לוחמים או תומכי לחימה. סלע המחלוקת כרגע מה יעלה בגורל הצווים שנשלחו, גורמים המעורים במשא ומתן טוענים כי על הסעיף הזה יוכרע האם לקבל את החוק.
עוד באתר:
במבט לאחור נראה שיולי אדלשטיין לא היה באמת המוקש האמיתי, מסתבר שמאז ומתמיד הבעיה היתה רק מול הייעוץ המשפטי ובג"ץ. כבר לפני שנה צעק ח"כ מאיר פרוש כי הדרך לחוק גיוס עוברת דרך רפורמה משפטית ואמר: "איני רואה שבידי אדם נקבל חוק שמסדיר את מעמד בני הישיבות". מסתבר שהוא צדק. באיחור ניכר, הבינו זאת גם חבריו לסיעה שלפני כחודש הכריזו כי כל חוק נגד מערכת המשפט שהקואליציה תביא – יהדות התורה תצביע בעד.
למרות שלכאורה אדלשטיין צדק בשעתו, מבחינת המפלגות החרדיות הוא עדיין אשם. בכיר בדגל התורה מסביר כי בניגוד לבועז ביסמוט, ההתנהלות של אדלשטיין היתה תמוהה, במקום לספר את האמת (שהייעוץ המשפטי מקשה עליו) הוא המציא תירוצים מוזרים. פעם חטף צינון, אחר כך דרש שהחרדים יסירו את חרם ההצבעות ועוד שורת תירוצים חסרי קשר ופשר לגיוס, השיא היה כשהראה לחרדים את הטיוטה ואסר על מקלב להעתיק אפילו סעיף אחד!
לעומת זאת, בועז ביסמוט עשה בדיוק ההפך. כבר ביומו הראשון נפגש עם נציגי המפלגות החרדיות, עשה הכל כדי לא להפסיד זמן, לא הסתיר את העובדה שיש מחלוקות מול הייעוץ המשפטי, וכדי שלא לפוצץ הכל מהתחלה – ביקש מהיועמ"שית שאת ההערות שלה תפרסם במהלך הדיונים, ובניגוד לכל התחזיות אכן השלים את המלאכה וסיים את הדיונים.
במהלך השבוע האחרון המליצו חלק מיועציו של ראש הממשלה כי עדיף לו לצאת לבחירות עכשיו ולא להעביר את חוק הגיוס, בטענה כי הרווח של עוד שלושה חודשים בשלטון לא שווה את הנזק האלקטורלי מהעברת חוק הגיוס. אך נתניהו, לא רק שהדף אותם, הפעם הוא נכנס ברצינות לאירוע. בעיצומו של הביקור החפוז בוושינגטון, קיים בליץ שיחות עם כלל הגורמים הרלוונטיים מיו"ר ועדת החוץ והביטחון עד לבתיהם של גדולי ישראל כדי לוודא שהאירוע תחת שליטה.
שלושה חודשי שלטון לא מניעים את נתניהו להעביר את חוק הגיוס, נתניהו כבר מתכנן את היום שאחרי הבחירות. נתניהו יודע שאם הוא יוצא לבחירות בלי חוק גיוס, חלילה וחס אם התוצאה תהיה תיקו – כלל לא בטוח שהחרדים יישארו איתו. הסיכוי שהם ילכו עם בנט או מי שיביא להם חוק כלשהו יהיה רציני מתמיד. לכן הפעם הוא נחוש להעביר את חוק הגיוס ויהי מה. וזו הסיבה מדוע גם כשהגוף נמצא בוושינגטון, הלב והעיניים נמצאים בבני ברק.
