רחל פסטג אירחה בתוכנית 'עניין משפחתי' את חגית ריין אמו של סרן בניה ריין הי"ד שנפל במלחמת לבנון השנייה. חגית סיפרה על המסע המטלטל והמרגש שלה מאז תחילת המלחמה הנוכחית במסגרתו ביקרה קרוב לאלפיים משפחות שכולות ופצועים רבים בבתי החולים.
כשנשאלה מניין הכוחות למסע הבלתי נתפס הזה היא השיבה מתוך אמונה יוקדת: "אני קמה כל בוקר, ואני אומרת לו, תודה רבה, ואני מבקשת שתמשיך לתת לי כוחות. אני לא אומרת אין לי כוח, גם לילדים שלי, אסור להגיד אין לי כוח, אם אין לך כוח, תגיד, תן לי כוח, ואז הוא נותן". ריין הוסיפה כי שמה את חייה בהמתנה והתמקדה אך ורק בניחום אבלים וביקורי פצועים מהבוקר עד הערב.
ריין תיארה כיצד דווקא ביקור הפצועים הקשים מעניק לה כוח להמשיך. היא שיתפה בסיפור מצמרר על פצוע שאיבד את שתי רגליו ויד אחת אך לא הפסיק לחייך. כששאלה אותו כיצד הוא מסוגל לחייך בתוך מציאות שכזו הוא השיב לה בשאלה: "חגית, איפה הבניה שלך?". כשהשיבה שהוא למעלה הפצוע אמר לה: "אני פה, אני חי, אני נושם, אני מדבר, אז שאני לא אחייך?". בעקבות תעצומות הנפש שראתה במחלקות השיקום החליטה חגית לקחת את נכדיה לביקורים אצל הפצועים בתל השומר כדי שילמדו על כוח העמידה והשליחות של החיילים שאינם מתלוננים חרף הכאבים העזים.
עוד באתר:
במהלך הריאיון התייחסה ריין גם למפגשים עם משפחות שאינן שומרות תורה ומצוות והסבירה כי אינה באה להטיף לאמונה אלא להכיר תודה. "אני באה, ואני אומרת להם, באתי להגיד לכם תודה. תודה שנתתם את הבן שלנו, שחינכתם כזה ילד למען המדינה", תיארה ריין את גישתה. היא משתפת את המשפחות במסע הארוך והקשה של השכול שמלווה בנפילות וקימות מחדש אך נוטעת בהם תקווה כשהיא אומרת להם את המשפט שמלווה אותה לאורך כל הדרך: "אני לא אימא שכולה. אני אימא שיכולה".
בסיום הריאיון שיתפה חגית בזכות לראות את שרשרת החסד והנחמה ממשיכה הלאה כששמעה במקרה אישה שאיבדה את בנה מספרת לאם שכולה טרייה כי שאבה כוחות מאם שאיבדה את בנה לפני תשע עשרה שנה והחליטה להעביר את הכוח הזה הלאה לאחרים. בימים אלו סיפרה ריין בהתרגשות היא כבר מתחילה לקבל הזמנות למסיבות הודיה של פצועים שהחלימו ומשתדלת להשתתף ולשמוח עמם.
האזינו לראיון המלא והמטלטל מתוך 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי':
