נתונים מדאיגים שנחשפו אתמול (ראשון) בוועדת הצעירים של הכנסת מציירים תמונה קשה של משבר עמוק הפוקד את הדור הצעיר בצפון הארץ. במסגרת כנס "בונים את הצפון יחד" שנערך באוניברסיטת תל חי, הוצגו נתונים המצביעים על צניחה של יותר מ-20% בשיעור התעסוקה של צעירים באזור במהלך המלחמה. במקביל, מספר דורשי העבודה הצעירים זינק ב-13%, ודור שלם מוצא את עצמו ללא אופק כלכלי ברור.
המשבר אינו כלכלי בלבד, אלא משפיע על כל תחומי החיים: 44% מצעירי גבול הצפון דיווחו על הרעה במצבם הכלכלי, ו-22% נאלצו להפסיק זמנית את לימודיהם האקדמיים. יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי, התריעה כי "אי אפשר לדבר על עתיד הצפון בלי להסתכל בעיניים לצעירים שחיים כאן". לדבריה, יותר ממחצית מ-56 אלף הצעירים שחיו בגבול הצפון ערב המלחמה עזבו את האזור, מרביתם בשל פינוי צבאי, מה שיוצר סכנה ממשית לעתיד ההתיישבות.
מומחים ואנשי שטח הזהירו מפני "פגיעה בחוסן האישי" של צעירים שנפלטו ממעגל העבודה והלימודים לאורך זמן. אלעד קוזיקרו, מנכ"ל רשת המתנ"סים בקרית שמונה, ציין כי בעיר מתגוררים כיום רק כ-15 אלף איש מתוך 24 אלף רשומים, והדגיש את הצורך הדחוף בתמריצים מהירים. גם גורמים מתנועת "תוצרת הארץ" וראשי מועצות קראו לממשלה לעבור משלב ההבטחות לביצוע, דרך משיכת מעסיקים ובניית מערכות חינוך ותחבורה איתנות.
עוד באתר:
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, למרות זעזועים קשים שנרשמו בתחילת המלחמה ובמבצע "עם כלביא" ביוני 2025, מספר דורשי העבודה עד גיל 35 במחוז הצפון עמד בדצמבר 2025 על 6,672 – נתון המצביע על התאוששות מסוימת. הממשלה אישרה תקציבים לסיוע בתעסוקה, אולם קיימת ירידה חדה בתקצוב המתוכנן: מ-114 מיליון ש"ח בשנת 2025 ל-32.4 מיליון ש"ח בלבד הצפויים בשנת 2026.
המסר המרכזי העולה מהדיון הוא שהצפון יפרח רק אם הצעירים יחזרו אליו, אך לשם כך נדרשת "מדיניות אקטיבית" הכוללת בניית ענפי תעסוקה מושכים והבטחת "תעסוקה הוגנת" שתאפשר לסטודנטים להישאר באזור גם לאחר סיום לימודיהם.
