בקהילה היהודית בציריך הושלמה באחרונה הקמת עירוב, לאחר תהליך ארוך של תיאום עם עיריית ציריך ועמידה מלאה בדרישות החוק המקומי. המהלך נועד להקל על שומרי השבת ולאפשר נשיאת חפצים לצרכים בסיסיים, והתקבל בהבנה מצד הרשויות. גורמים בקהילה מציינים כי המודל שנבנה בציריך מציג דוגמה לדו־קיום מכבד ולשיח פורה בין מיעוט דתי לבין מוסדות השלטון.
בעקבות הצלחת המהלך בציריך, נפתחו ערוצי הידברות גם בערים נוספות בשווייץ לבחינת הקמת עירוב דומה.
אלא שבמקביל למגעים הללו, התבטא חבר מועצת המדינות של שווייץ, הסנאטור מאורו פוג'יה מקנטון ז'נבה, ובמסגרת דבריו קשר בין אירועים שונים ובהם האירוע הטרגי בעיירת הסקי 'קראנס – מונטנה' בה נספו עשרות בני אדם ואף הזכיר את טבח שמחת תורה ואת המלחמה בעזה. בהודעה נוספת התייחס במישרין ליוזמת העירוב, וכתב כי הוא 'מזועזע' מן המהלך, שלדבריו יביא ל'תחימה נראית לעין' של אזור מגורי יהודים, ואף השתמש בביטוי 'גטו מרצון' כדי לתאר את היוזמה.
עוד באתר:
בקהילות היהודיות בשווייץ הביעו זעזוע עמוק מהשימוש במונח "גטו" בהקשר של עירוב. לטענת ראשי הקהילות, מדובר בעיוות מושגים היסטורי ופגיעה בזיכרון היהודי, שכן גטאות מעולם לא היו פרי בחירה חופשית. רבה הראשי של הקהילה בציריך, הרב נועם הרטיג, הדגיש בתגובה: "הקמת העירוב לא הייתה מהלך של 'הסתגרות', אלא פרי של הידברות מכובדת וקידוש ה' ברבים עם רשויות העיר. זכיתי לבאר לחברי המועצה כי אין העירוב חומה של הפרדה, אלא הסדר הלכתי טהור, שכל תכליתו לאפשר ליהודי שומר מצוות לטלטל חפצים ביום השבת קודש". לדבריו, התועלת העיקרית נועדה לחלשים, לקשישים ולאימהות לתינוקות.
גם בז'נבה נשמעו תגובות חריפות. הרב מיכאל בן אדמון אמר: "הניסיון של חבר הסנאט השוויצרי, מאורו פאוז'יה, לכנות את העירוב בציריך 'גטואיזציה רצונית' הוא שיא של צביעות ואנטישמיות מודרנית". נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט, הוסיף: "עירוב אינו 'גטו' ואינו כפייה. זהו הסדר הלכתי שנועד לאפשר ליהודים שומרי מצוות לחיות את שבת קודש בדרך מכובדת וראויה, מבלי להגביל אדם אחר ומבלי לשנות כהוא זה את החוק האזרחי".
