שעות ארוכות של דריכות בלבנון הסתיימו הערב (מוצ"ש) במוצא פיו של חיזבאללה. בהצהרה רשמית ראשונה מאז גל התקיפות באיראן, מיהר ארגון הטרור להתייצב לצד בעלת בריתו הגדולה. בהודעה, שנוסחה בקפידה, גינה הארגון את מה שכינה "הפגיעה הבוטה בריבונות האיראנית" והביע סולידריות מלאה עם המשטר בטהרן.
אולם, למרות הטון הלוחמני והרטוריקה המוכרת, בין השורות בלט דווקא מה שלא נאמר: אין כרגע הכרזה על הצטרפות ללחימה, אין איומים ב"תגובה מיידית" משטח לבנון, ואין הבטחה לפתוח חזית נוספת. נכון לעכשיו, נראה שחיזבאללה מעדיף את הזירה הדיפלומטית וההסברתית על פני זו הצבאית.
מלחמת שאגת הארי: כל הדיווחים והעדכונים, המראות והקולות – באתר 'אמס' >>>
הזהירות של חיזבאללה אינה מקרית. במהלך השבוע האחרון פעל ראש ממשלת לבנון בערוצים שקטים מול צמרת הארגון, כשהוא נושא עמו מסר ברור: לבנון אינה יכולה להרשות לעצמה עימות נוסף. החשש בביירות הוא שכל טעות בחישוב מצד חיזבאללה תביא לקריסה סופית של המדינה, שגם כך נאבקת לשרוד תחת משבר כלכלי ופוליטי חריף.
עוד באתר:
גורמים בלבנון מדווחים כי הממשלה עושה כל שביכולתה כדי "לבלום את הסחף" ולמנוע מהמדינה להישאב למלחמה אזורית שלא היא בחרה בה. "יש הבנה שהפעם המחיר יהיה חסר תקדים", הסביר מקור לבנוני בכיר.
במקביל ללחץ הפנימי, גם ישראל העבירה מסרים חד-משמעיים. לפי דיווחים ברויטרס, לישראל אין כוונה להפריד בין חיזבאללה למדינת לבנון במקרה של התערבות. המסר שהועבר לבכירים בביירות היה חד: אם הארגון ינסה לאתגר את ישראל כסיוע לאיראן, התגובה תהיה עוצמתית ותכלול פגיעה קשה בתשתיות אזרחיות קריטיות בלבנון.
בעוד שהעיתונות הלבנונית, ובראשה עיתון "נידאא אל-וטן", מדגישה את המאמצים המדיניים למנוע "גלישה לעימות כולל", המציאות בשטח נותרת נפיצה. השאלה הגדולה כעת היא האם איראן תלחץ על שלוחתה בלבנון להגיב כדי לשקם את כבודה האבוד, או שמא נעים קאסם ואנשיו יבינו שהסיכון בלבנון גדול מדי.
לעת עתה, המזרח התיכון עוצר את נשימתו. חיזבאללה אמנם שומר על טון לוחמני, אך נראה שבשלב זה הוא מעדיף את הזירה ההצהרתית על פני עימות צבאי ישיר. השאלה היא כמה זמן יוכל הארגון לשמור על האיזון השברירי הזה בין המחויבות לאיראן לבין האינטרס ההישרדותי בביירות.
