זה נוגע גם אליכם • הרפורמה הבאה במשרד האוצר – מהפכה פנסיונית?

הלקונות המהותיות והכלכליות, הקיימות במבנה הפנסיוני הנוכחי בישראל, הפך לאחד הדיונים המודחקים במסדרונות הכלכליים של מדינת ישראל, שרי האוצר העדיפו לחמוק מטיפול שורש בתפוח אדמה לוהט הזה, ולהציבו בתחתית הנושאים שעל סדר היום במשרד האוצר. ד"ר מיכאל שראל, שהתפטר ממשרתו ככלכלן הראשי במשרד האוצר, על רקע ההתנגדות הנחרצת שלו ליזמת מע"מ 0% בשוק הדיור, גיבש יחד עם עמיתו בפורום קהלת לכלכלה, ד"ר שמואל אברמזון, מסמך, בו הוא מציע לבחון את מחדש את מבנה המיסוי וההטבות הניתנות על החיסכון באפיק הפנסיוני וקופות הגמל, החל משנת הכספים הבאה 2016.

בדברי ההסבר להצבעתם מצביעים ד"ר שראל ועמיתו, על הבעיות במבנה הפנסיה ועל כך שהמדינה נמנעה מהגדרת מטרות יעד בחוק הפנסיה. והם בוחרים להגדיר זאת במקומה, בעצמם: "אנו מניחים כי המטרה המרכזית של המדינה בהתערבותה בשוק הפנסיה היא יצירת תנאים שיאפשרו לאנשים עובדים השגת קצבת פרישה בסיסית נאותה קצבה זו מכונה לעיתים 'הרובד הפנסיוני השני', והיא מהווה שכבת חיסכון עצמאית מעבר לרשת הביטחון הממשלתית המכונה 'הרובד הפנסיוני הראשון', שהיא קצבה מינימלית שהמדינה מבטיחה לכל תושב. בישראל הרובד הפנסיוני הראשון הוא קצבת הזִקנה של הביטוח הלאומי ותוספת השלמת הכנסה לקשישים הזכאים לכך".

בנוסף, בהתאם להגדרת יעד זה, הם מצביעים על הבעייתיות בפועל הקיימת כיום בחוק, הן במבנה החוק והן בתוצאה בפועל: "מערכת ההטבות הממשלתיות לחיסכון הפנסיוני, שעיקרן הטבות מיסוי ואג"ח מיועדות, הינה מערכת מסורבלת שנבנתה טלאי על-גבי טלאי ואשר אינה עולה בקנה אחד עם מטרות המדיניות הציבורית." בהתאם לכך, בשנים האחרונות הועלו הצעות אחדות לשינויים במדיניות הטבות המיסוי של הפנסיה. והצורך ברפורמה אף נכלל בהמלצות של ארגון ה-OECD לישראל.

עוד באתר:

נקמת אראק?

האיראנים כיוונו מטח לכור בדימונה; נפילה בדרום הארץ

פנחס בן זיו

סימני שבירה?

עשרות מטרות בלילה אחד: צה"ל ממשיך לתקוף באיראן

קובי פינקלר

שבוע למלחמה

המשטר האיראני מאבד עוצמה: כמה טילים נותרו בארסנל

קובי אליה

צפו

צה"ל מפרסם תיעוד: אלפים מגיעים באונייה

פנחס בן זיו

 הצעה זו שונה לחלוטין מכל יתר ההצעות שגובשו ונישאות בחלל, כפי שמגדירים זאת מחברי המסמך: "רוב ההצעות שהועלו עד עתה משמרות את מבנה ההטבות הקיים, על מורכבותו וחסרונותיו העיקריים, ומתמקדות בשינוי של הקצאת ההטבות בין קבוצות החוסכים."

מעלה מרכזית נוספת להצעה זו, מתבטאת בכך שהיא "פשוטה מאוד בהטבות לחיסכון הפנסיוני, שעיקריה הם ביטול ההטבות הקיימות והחלפתן במענק שווה לכל עובד, תוך התאמה מקבילה של מדרגות המס על הכנסה".

עיקרי ההצעה לשינוי המדיניות מתמקדים בצעדים הבאים:

1. ביטול מוחלט של הטבות המס הקיימות כיום. ובמקומן, מתן מענקי עידוד בגובה קבוע לעובדים הישראלים החוסכים לפנסיה הן כשכירים והן כעצמאיים, ביטול הטבות המס יכלול את הצעדים הבאים:

• הפטורים ממס הכנסה וממס רווחי הון יבוטלו במלואם.
• הנפקת אג"ח מיועדות חדשות תופסק.
• מעתה ייעשו ההפקדות לפנסיה לאחר תשלום מס הכנסה, ואילו קצבאות שישולמו מקרנות פנסיה יהיו פטורות במלואן ממס הכנסה

הטבות אלו יומרו בהדרגה במענקי עידוד חודשיים, שיתבססו על סך הערכת כלל הנכסים הפנסיוניים והתשואה הצפויה עליהן.

2. שינוי מדרגות מס ההכנסה על הכנסות מיגיעה אישית ועדכונם כלפי מטה.

 על חלק ממשמעות הרפורמה ניתן ללמוד מהמשפטים הבאים: "משרד האוצר אמד את עלותן הצפויה של הטבות אלה בשנת 2015 בכ-13.9 מיליארד שקלים, מדובר בהטבת המס הגדולה ביותר בישראל, שר משתווה, לדוגמה, לגודלו של תקציב המשרד לביטחון פנים כולו".

בנוסף למעלות השונות שמוזכרות פה בנוגע לעדיפות של הצעה זו, על פני הצעות אחרות בנושא. מצביעים מחברי המסמך גם על היתרונות הבאים:

השיטה המוצעת יוצרת מערכת הטבות פרוגרסיבית יותר, המבטיחה כי גם חוסכים בעלי הכנסות נמוכות יזכו בחלק משמעותי מההטבות, בניגוד למצב כיום. בעלי הכנסות גבוהות, מצדם, ייהנו משיעורי מס נמוכים יותר, יזכו להבין את המיסוי השולי על יגיעה אישית בצורה ברורה יותר, ולא יהיו כפופים לתמריצי מס מעּוותים ומיותרים שאינם תואמים בהכרח את העדפותיהם האישיות או את האינטרס הציבורי.

העברת הסיוע הממשלתי משיטה של הטבות מיסוי וסבסוד ריבית לתמיכה תקציבית מפורשת תשפר את יכולתם של מקבלי ההחלטות, ושל הציבור בכללותו, להפנים את העלויות והתועלות של המדיניות הכלכלית, ולשקלל את גודלן של הטבות אלה ביחס להוצאות תקציביות אחרות. ההוצאה הציבורית המדּווחת בספרי התקציב תשקף טוב יותר את מעורבות הממשלה במשק. הדבר יקדם את היכולת לבחון בעתיד את המדיניות הכלכלית ולשפרה, תוך הקפדה על שקיפות ודיון ציבורי פורה.

ניתן לומר, כי שר האוצר הבא, בין אם כפי שמסתמן יהיה זה יו"ר מפלגת כולנו, ח"כ משה כחלון, ובין אם זה יהיה שר אוצר אחר. לא יוכלו לדחות את הטיפול בנושא הזה, כנושא מרכזי בסדר יומה הכלכלי-חברתי של מדינת ישראל, ויצטרכו להביא לשינוי, כאשר ככל הנראה השינוי צפוי להתבסס על המודל המוצע.