סוגיית "מצה עשירה" (הידועה בציבור כעוגיות פפושדו) מעוררת מדי שנה פולמוס הלכתי ער. בעוד הספרדים נוהגים להקל באכילת מצה שנילושה במי פירות ללא מים, רבים תוהים כיצד ניתן להבטיח שבפס ייצור תעשייתי לא תשתרבב ולו טיפת מים אחת שתהפוך את הבצק לחמץ גמור.
בתוכנית 'שמור וזכור' התייחס הגאון רבי אברהם יוסף בהרחבה לסוגיה, בעקבות שאלת מאזין שביקש להבין את תהליך הייצור ואת החששות ההלכתיים הנלווים אליו.
הרב יוסף שיתף בסטנדרטים המחמירים שהוא מנהיג במפעל: "אני אישית לא סומך על שום אדם. אני נוכח בזמן שהיין מגיע ומוודא שהוא נטו, ללא תערובת מים". הרב תיאר כיצד הוא מפקח על ניקיון הצנרת ומוודא שמאות ליטרים של יין מוזרמים רק כדי "לשטוף" שאריות לחות אפשריות, לפני שמתחיל המילוי האמיתי.
עוד באתר:
"אם צריך, אני עולה על סולם חבלים מסוכן עד למעלה כדי לראות במו עיני שהכול נקי", סיפר הרב. "אין שבוע שאני לא מבקר שם. שני המשגיחים במפעלים הם תלמידי חכמים יראי שמיים, ואף עובד לא מעז להכניס טיפת משקה למפעל – מי שצמא יוצא לשתות בחוץ".
במהלך השיחה חשף הרב יוסף רגע אישי מרגש מול אביו, מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל: "שאלתי את אבא – מה אני צריך את כאב הראש הזה? אין לי מזה טובת הנאה, ורק 'חטפתי' ביקורת על הכשרות הזו. אבא נזף בי ואמר: 'נולדת לעמל, תמשיך, יש בזה זיכוי הרבים גדול'. אני ממשיך בדרך הזו כדי לשמור על משמרת הקודש שלו".
המאזין העלה חשש נוסף – האם ישנו חשש ל"יין נסך" (יין שנגע בו מי שאינו שומר מצוות)? הרב הרגיע והסביר את הפרוצדורה: שליטה בלעדית: רק המשגיח מחזיק במפתחות ובמנעולים של חביות היין והמיכלים. מתיקת היין: מיד עם ריקון היין למיכל, מוסיפים לו כמויות גדולות של סוכר הממתקות אותו. ברגע שהיין ממותק ומשתנה, פוקע ממנו דין יין נסך לפי ההלכה.
הרב סיכם כי הפיקוח חל גם על חומרי הגלם האחרים, כמו ביצים, שעוברות "אנליזה" וסינון קפדני כדי לוודא ששום טיפת מים לא תבוא במגע עם הקמח, ובכך תמנע כל תקלה של חמץ בפסח.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'שמור וזכור' ב'קול חי':
