בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה היום (שני) את עתירתה של עמותת "אמת ליעקב בישראל" נגד ממשלת ישראל והיועצת המשפטית לממשלה. העתירה ביקשה להוציא צו על תנאי שימנע מהיועמ"שית להציע או לאמץ חוות דעת הקובעת כי ניתן להטיל סנקציות כלכליות, תקציביות או מנהליות על הציבור החרדי בשל אי-גיוס, בטענה כי צעד כזה דורש חקיקה ראשית ומשפט אינדיבידואלי.
השופטת יעל וילנר, אליה הצטרפו השופטים דוד מינץ ועופר גרוסקופף, קבעה כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל שינוי מהותי בתשתית העובדתית. לדברי השופטים, העתירה הוגשה באמצע חודש אפריל 2026, אולם מספר ימים לאחר מכן ניתן פסק הדין המכריע בעתירות הכלליות נגד חוק הגיוס (בג"ץ 5819/24), ששינה את תמונת המצב המשפטית מפני שבג"צ עצמו הוא זה שכבר הורה על אותן סנקציות דוקרניות.
עוד באתר:
כזכור, בפסק הדין הקודם הורה בית המשפט לגורמים המנהליים לקבל החלטות באשר להתניית הטבות ותמיכות ממשלתיות – ובכללן סבסוד מעונות יום והנחות ברכישת דירה – בהסדרת מעמדם של מקבלי ההטבות מול רשויות הצבא.
ההחלטה הנוכחית מהווה צעד נוסף בסאגה המשפטית סביב חוק הגיוס והשלכותיו הכלכליות, ומותירה את הציבור החרדי בחוסר ודאות לגבי עתיד ההטבות הכלכליות, תוך מתן "אור ירוק" להמשך גיבוש חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה בנושא הסנקציות.
מגיש העתירה, עו"ד הרב יהודה ישכר שטרן, אומר ל'אמס' כי "החלטת השופטים מהווה למעשה התרת דמם של החרדים והפקרתם לסנקציות נוראיות, ללא כל בסיס חוקי וללא משפט. מצב הציבור החרדי גרוע שבעתיים ממחבלים רוצחים. שהרי הרוצחים זכאים למשפט אינבדואלי לעומת החרדים שנרמסים ללא משפט". לדבריו, השופטים מבהירים בדבריהם כי בסופו של דבר הם אלו שעומדים מאחורי הסנקציות הדרקוניות הרודפות את הציבור החרדי ולא היועמ"שית.
