המערכת הפוליטית כולה מבינה: נתניהו עדיין ממשיך לקדם את חוק הגיוס לא רק כדי לשרוד את הקדנציה הנוכחית. הוא כבר בונה על "היום שאחרי" הבחירות, ואינו מעוניין שלאופוזיציה תהיה אפשרות להציע לחרדים חוק גיוס נוח כדי להדיחו. לכן, נתניהו ימשיך לקדם את החוק גם במושב הקיץ, השבוע הוא קיבל רוח גבית מפתיעה: הרמטכ"ל.
בישיבת הקבינט האחרונה הפציר הרמטכ"ל בראש הממשלה לקדם במהירות האפשרית את חוק הגיוס ואת הארכת השירות הסדיר. בתקשורת מיהרו להציג זאת כמתקפה נגד החרדים, כאילו הצהיר הרמטכ"ל שבהיעדר גיוס חרדים צה"ל יקרוס. אולם מסתבר שהמציאות הפוכה ב-180 מעלות.
מה שהרמטכ"ל זקוק לו נואשות אינו חוק הגיוס עצמו, אלא הארכת השירות הסדיר – אלא שכאן הוא נתקל במשוכה משפטית. עוד בתקופת יו"ר ועדת החוץ והביטחון הקודם, יולי אדלשטיין, נקבע כי לא תקודם הארכת שירות ללא חוק גיוס מקביל, מהטעם שהדבר מחריף את חוסר השוויון בנטל. לזאת בדיוק התכוון הרמטכ"ל כשביקש "חוק גיוס": הוא זקוק למעטפת חוקית, לא משנה איזו, העיקר שתאפשר לו להעביר את הארכת השירות ההכרחית למערכת.
עוד באתר:
המשמעות של דברי הרמטכ"ל הפוכה מהפרשנויות שנשמעו באולפנים: בפועל, הרמטכ"ל מעניק "הכשר" לחוק הגיוס של ח"כ ביסמוט. כעת, עם גיבוי מהדרג הצבאי הבכיר ביותר, יהיה לנתניהו קל בהרבה להעביר את חוק הגיוס יחד עם הארכת השירות הסדיר, תוך שהוא הודף את הביקורת הציבורית והמשפטית.
את מושב החורף המר חתמו המפלגות החרדיות בטעם מתוק. בתרגיל פרלמנטרי מבריק של משה גפני, הפרלמנטר הוותיק במשכן, הצליחו החרדים להעביר 800 מיליון שקלים לחינוך החרדי – ואף גרמו לאופוזיציה להצביע בעד המהלך.
כך התבצע התרגיל מאחורי הקלעים: היוזמים שעמדו מאחורי המהלך היו משה גפני וינון אזולאי מש"ס, בשיתוף פעולה עם יו"ר הקואליציה אופיר כץ. מי שניסח בפועל את ההסתייגויות היה איש המפתח בכל הנוגע לתקציבי החינוך החרדי – יועצו של גפני, מוישי זלושינסקי, ששקד על הניסוחים יחד עם כץ במשך שעות ארוכות.
כדי שלא לעורר את חשד האופוזיציה, המתינו השותפים לסוד עד לרגע האחרון של מועד הגשת ההסתייגויות (שנמתח בכוונה מיום חמישי ליום ראשון). מרגע שנסגרה המערכת הממוחשבת להגשת הסתייגויות, איש לא יכול היה לצפות ברשימה המלאה עד לשעות הבודדות שלפני ההצבעה הסופית, אז הודפסה החוברת. אלא שגם בשלב זה, איש מחברי האופוזיציה לא טרח לעבור על ספר ההסתייגויות עב-הכרס, וכך הם מצאו את עצמם מרימים את ידם בעד אותן הסתייגויות שמתקצבות את החינוך החרדי.
למרות מאמצי הקואליציה לשמור על התרגיל בחשאיות, באמצע השבוע שעבר כמעט ונחשף התרגיל. עובד כנסת ששמע חצאי מילים, ניגש למרכזת האופוזיציה מירב בן ארי, ודיווח לה כי החרדים מתכננים להגיש הסתייגויות תקציביות. למרבה המזל של הקואליציה, המידע הגיע לאחר המועד האחרון להגשתן; בן ארי, שסברה כי חלון ההזדמנויות נסגר, הדפה את המדליף בטענה כי המהלך כבר אינו אפשרי מבחינה פרוצדורלית – ובכך סללה מבלי דעת את הדרך להשלמת המחטף.
השבוע קיבלנו תצוגת תכלית מרהיבה של "איכות הניסיון". בכירי הח"כים החרדים, אלו המכהנים שנים ארוכות במשכן, הוכיחו שהם מכירים כל סעיף וכל פסיק בתקנון הכנסת.
לאחרונה הם ספגו, לעיתים בצדק, ביקורת רבה על הקשיים בהסדרת מעמד בני הישיבות. היו מי שהאשימו כי הכישלון נובע מהיותם נציגים "מיושנים" שאינם מותאמים לקצב של היום.
אבל השבוע הם הוכיחו שאין תחליף לניסיון. כמו יין שמשתבח עם השנים, כך גם הנציגים החרדים הוותיקים ידעו להשתמש בכלים הפרלמנטריים כדי להביך את האופוזיציה, ולגרום ליותר ממאה חברי כנסת להצביע – במודע או שלא – בעד הגדלת תקציב הישיבות.
יצוין כי אנחנו ב'אמס' היינו מודעים לניסיון ההערמה כבר לפני שבוע וחצי, ולא דיווחנו כדי לא לסכל את המהלך. באחד הדיווחים שתלנו רמז עבה: "במפלגות החרדיות מנסים לנצל את חלון הזמנים שנוצר כדי למקסם הישגים תקציביים עבור ציבור הבוחרים שלהם לפני היציאה לקלפיות. למרות המגעים המתקדמים, הנציגים החרדים צפויים לשמור על עמדתם בערפל עד לרגע פתיחת הקלפיות במליאה ביום ראשון, מתוך הבנה שכל הישג נוסף בתקציב הנוכחי יהיה קריטי לקמפיין הבחירות הקרב ובא עם מעט הישגים וגזירות רבות וקשות על עולם התורה והישיבות".
בניגוד לכל התחזיות, הצליח נתניהו להעביר את תקציב המדינה האחרון בתוך שנת בחירות – הישג שלא נרשם מאז ימי ממשלת יצחק שמיר ב-1988. על ההישג הפוליטי הזה חתומים שלושת נאמני נתניהו: מזכיר הממשלה יוסי פוקס, יו"ר הקואליציה אופיר כץ, ויועצו של ראש הממשלה נבו כץ.
ללא השלישייה הזו, הקואליציה הייתה קורסת מזמן: פוקס ניהל ביד רמה את משבר חוק הגיוס מול המפלגות החרדיות ואת סוגיית חוק עונש מוות למחבלים; אופיר כץ, שעל אף החרם החרדי הצליח להעביר מספר שיא של 58 חוקים בקריאה שנייה ושלישית; ונבו כץ, שפעל בתוך הבית פנימה ודאג לנטרל כל מוקד התנגדות בתוך סיעת הליכוד.
שניים מתוכם כבר החלו לתכנן את עתידם הפוליטי לקדנציה הבאה: אופיר כץ סימן לעצמו את תיק הבריאות כיעד המרכזי, בעוד שנבו כץ מיועד לתפקיד ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה.