תפילה בחול המועד פסח בחצר ציון הרשב"י במירון. ארכיון | צילום: דוד כהן, פלאש 90

מדוע רק בחג הפסח יש קרבן הנקרא קרבן פסח ואין קורבנות הקרואים על שאר החגים?

ולמה דווקא בחג הפסח אנו מתחילים להזכיר בתפילה 'מוריד הטל'
הגמרא מביאה מדרש שנלמד אותנו על מהות הטל:
"אמר רבי יצחק: בקשה כנסת ישראל מלפני הקדוש ברוך הוא: 'ויבא כגשם לנו' (הושע ו').
 אמר לה הקדוש ברוך הוא: בתי, את מבקשת דבר שהפעמים מבוקש והפעמים אינו מבוקש, אבל אני אהיה לך דבר המבוקש לעולם, שנאמר: 'אהיה כטל לישראל' (הושע י"ד)." (תענית ז)
במה שונה הגשם מהטל?
מסופר על נכדו של הבעל שם טוב (או בגרסאות אחרות, נכדו של המגיד ממזריטש, רבי ברוך ממז'יבוז'), ששיחק עם חבריו במשחק "מחבואים" הילד מצא לעצמו מקום מסתור וחיכה בהתרגשות שחבריו יבואו לחפש אותו.
עברו דקות ארוכות, והילד לא שמע צעדים. הוא הציץ מעט ממחבואו וראה שכל חבריו פשוט הלכו הביתה והפסיקו לשחק, והוא נשאר שם לבדו, מוחבא ואיש לא מחפש אותו.
פרץ הילד בבכי מר ורץ אל סבו הצדיק. כששאל אותו הסבא מדוע הוא בוכה, סיפר לו הילד: "התחבאתי כל כך טוב, אבל החברים שלי הפסיקו לחפש!".
זלגו עיניו של הסבא דמעות ואמר: "זהו בדיוק צערו של הקדוש ברוך הוא. הוא אומר: 'אני מתחבא בתוך כל יהודי ויהודי, בתוך הנשמה שלו, וכל מה שאני רוצה זה שיחפשו אותי שם'."
זוהי בדיוק המהות של הטל:
מבאר השם שמואל: יש הבדל משמעותי בין הגשם לבין הטל: בעוד הגשם מביא נוזלים רבים אבל הוא חיצוני ולא מעורר שום דבר בצמחים הטל יורד במעט ומעורר את הנוזל והצומח מכל המינרלים והמים שיש בו, הטל לא רק מביא את עצמו אלא מעורר את הכח העצמי.
לכן רק חג פסח הוא החג היחיד שמתבטא בקרבן מיוחד לחג: קרבן פסח. כי קרבן מלמד על הקרבה ונתינה המגיעים משורש האהבה והחיבור.
בחג הפסח אנו מראים את הרצון להתחבר להקדוש ברוך הוא מכח העצמיות שלנו, וה' יתברך משפיע שפע מוכן לקבל כל מי שרוצה לפסוח.
לכן בספרים הקדושים מבואר כי בכל שנה ושנה הקדוש ברוך הוא 'פוסח' על בני ישראל ומשפיע שפע רוחני גם על מי שלא ראוי.
הקדוש ברוך הוא פוסח בהנהגה רוחנית שבה כל יהודי מצוי ומסתכל רק על הרצון וההשתוקקות לצאת ממצרים ולהיות עבד ה'.
ביציאת מצרים לא רק השתחררנו מעבדות לחרות אלא קנינו קנין בנפשו מעין עצמאות נפשית רוחנית כזאת שנתנה אומץ להקריב את אלהי מצרים לעינהם כקרבן פסח.
ועוד משהו : בן חורין הוא אדם שלא מחפש חוויות מבחוץ אלא מלא מבפנים מכח הידיעה וההרגשה שיש לו חלק אלוקי המיוחד רק לו והוא חלק מהשם הויה ברוך הוא, אדם שכזה לא מחפש חוויות וריגושים חיצוניים מבחוץ.