סיגל קראוניק בריאיון למהדורת הבוקר ב'קול חי', בעקבות יום הזיכרון. בעלה, אריק קראוניק הי"ד, רכז הביטחון השוטף של קיבוץ בארי, הפך לאחד מסמלי הגבורה של אותה שבת. אריק, לא היסס לרגע כשהחלו האזעקות בבוקר שמחת תורה. בעודו מבין כי מדובר באירוע חריג של חדירת מחבלים, הוא יצא להגן על הקיבוץ. "אריק ישר זיהה שזה אירוע חריג. הוא אמר: זה הגיוני, כל הארטילריה הזו היא פעולת הסחה", משחזרת סיגל את רגעי היציאה של בעלה אל הלא נודע.
במהלך הקרב נתקל אריק בחוליית מחבלים והצליח לנטרל אותה, אך בדרכו לנשקייה נפל במארב של חוליה גדולה ומצא את מותו כבר בשעה שבע ושתי דקות בבוקר. סיגל, שהייתה בממ"ד עם בתה הקטנה, לא ידעה על גורלו עד לשעות הלילה המאוחרות, אז התבשרה על כך מבנה בן ה-21. בנה קיבל את ההודעה המצמררת מחבר לוחם שראה את אריק בשטח ומנע מבנו לצאת ולהילחם בעצמם. "הבן שלי אסף אותי ואמר לי: אמא, עכשיו אני יכול להגיד לך – אבא נהרג", מספרת סיגל על רגע הבשורה שחתם פרק בחייהם ופתח פרק של שכול וגבורה.
סיגל בוחרת להסתכל על יום הזיכרון לא כיום של אבל, אלא כיום שבו זוכרים את העוז והגבורה של הגיבורים של העם שלנו. עבורה, אריק ושאר הלוחמים הם חלק מדנ"א של מסירות הנפש היהודית. היא מדגישה כי אריק לא "נהרג", אלא "נפל בעת מילוי תפקידו" – מושג שמבחינתה מבטא בחירה ושליחות. "הוא נפל בפיזי, אבל הוא קם ברוח. והרוח של העם היהודי היא רוח חזקה", היא אומרת בעוצמה המותירה את שומעיה משתוממים.
עוד באתר:
סיגל קראוניק רואה בסיפורו של אריק חלק מהכוח שהופך את המדינה למעצמה. היא מדברת על השליחות של כל מי שיוצא לקרב, מתוך אמונה גדולה והבנה של המחיר האפשרי. למרות הכאב האישי העמוק שמלווה אותה בכל דקה, היא קוראת להמשך החיזוק של רוח העם. "יש לנו זכות גדולה להיות חלק מהעם הזה", היא מסכמת.
האזינו לריאיון המלא, מתוך מהדורת הבוקר בהגשת קובי פינקלר ב'קול חי':
