הקמת מדינת ישראל לוותה בניסים גלויים, אך עבור יהדות ארצות המזרח, היא לוותה גם בשבר רוחני עמוק. בהרצאה מרתקת, סוקר אבי מימרן את המפגש הטעון בין הממסד הציוני-חילוני לבין העולים ממרוקו, תימן ועיראק, שגילו כי בארץ הקודש עליה חלמו, הדת הפכה לפסולה.
יהדות ללא חומות
בניגוד לאירופה, שם החרדיות הוקמה כ"חומת מגן" מול ההשכלה, במדינות ערב לא היה צורך בהגדרות כאלו. היהודי היה פשוט יהודי. הבידול היה מול השכן הערבי, ולא בין יהודי למשנהו. "לא הייתה שם חרדיות כי לא היה צורך להיבדל מהשכלה", מסביר מימרן. האמונה הייתה תמימה, פשוטה וחדורה בעצמות.
הסלקציה והפירוק המכוון
כשהגיעו העולים לארץ, הם נתקלו במנגנון ממשלתי שיטתי ומכוון. כדי למנוע התארגנות קהילתית שתאיים על הזהות הציונית החדשה, פוזרו המשפחות והקהילות: "אח אחד נשלח לדימונה והשני לכרמיאל. המנהיג הקהילתי ממרוקו הפך במעברה לאדם שדואג ללחם למחר".
עוד באתר:
השבר הדתי היה קשה מנשוא. מימרן מתאר מציאות שבה המרחק למקווה הקרוב היה יום הליכה, ומוסדות החינוך הקיבוציים הטיפו לילדים כי "כאן בארץ לא צריך לשמור מצוות, אנחנו כבר לא בגלות". הוא מביא כדוגמה את סבו, שעלה ממרוקו ובשבת הראשונה נשכב על הכביש מול ג'יפ צבאי שחילל שבת, מתוך זעזוע עמוק שנגמר במעצר ובשברון לב.
לידתה של החרדיות הספרדית
מתוך הוואקום הזה, צמחה החרדיות הספרדית המוכרת לנו היום. ארגון "הפעילים" (לימים יד לאחים) וגדולי ישראל כמו החזון איש, הבינו כי העולים זקוקים לאלטרנטיבה. הם הקימו ישיבות ומוסדות חינוך שאימצו את המודל החרדי-אירופאי והלבישו אותו על הקהל הספרדי. היה זה המפגש הראשון בהיסטוריה שבו זהות שנולדה באירופה כדי להילחם בהשכלה, הפכה לבית עבור יהודי המזרח שחיפשו דרך לשמר את מורשת אבותיהם מול כור ההיתוך הישראלי.
האזינו להרצאה המלאה בהגשת אבי מימרן ב'קול חי':
