פרשות "אחרי מות" ו"קדושים" המחוברות השנה מכילות ריכוז חריג של מצוות המהוות כ-15% מכלל מצוות התורה. הרב ברוך רוזנבלום מסביר כי בעוד פרשת אחרי מות עוסקת בעיקר במצוות שבין אדם למקום, פרשת קדושים היא הלב הפועם של המצוות שבין אדם לחברו. בשל חשיבותן המכרעת, נאמרה פרשת קדושים ב"הקהל" – מעמד נדיר שבו כל עם ישראל התכנס יחד, כדי להדגיש שגופי תורה רבים תלויים בהנהגות שבין אדם לחברו.
הרב רוזנבלום מצטט את רב חיים שמולביץ המגדיר פגיעה בבין אדם לחברו כ"משחק בחומר נפץ". הוא מביא את דברי ספר המבי"ט, המציין כי בלוחות הברית נכתבו המצוות שבין אדם לחברו באותיות גדולות יותר כדי להבליט את חשיבותן. הוכחה לעוצמת הזכויות של מי שנזהר בכבוד חברו מובאת מהסיפור על רבי פנחס בן יאיר, שנהר גיני נבקע לפניו שלוש פעמים. כאשר נשאל הרב האם גם תלמידיו יכולים לחולל ניסים כאלו, השיב: "מי שיודע בעצמו שלא פגע באדם מעולם – יכול לחצות את הנהר".
אחת המצוות המרכזיות בפרשה היא "בצדק תשפוט עמיתך", שחז"ל פירשו כחובה לדון כל אדם לכף זכות. הרב מסביר בשם המהרי"ל דיסקין כי לימוד זכות הוא "תעודת ביטוח" רוחנית. כשאדם רואה חבר עושה מעשה שנראה רע ומפרש אותו לטובה, הוא מונע מעצמו "להתקרר" בעבודת השם. בנוסף, מדובר במידה כנגד מידה: מי שמרגיל את עצמו למצוא זכויות בזולת, גורם לכך שגם בשמיים יחפשו עליו זכויות וישתקו את המקטרגים ברגע האמת.
עוד באתר:
לסיום, מביא הרב את דברי החפץ חיים על כוחה של סנגוריה. הוא מספר על הנביא ישעיהו שנענש על שאמר "ובתוך עם טמא שפתים אנוכי", ומנגד על גדעון בן יועש שזכה להתגלות אלוהית ולהצלת עם ישראל רק בזכות מילה אחת של סנגוריה שאמר על הדור. המסר של הרב רוזנבלום ברור: בעולם שבו כולם מחפשים פגמים, התפקיד שלנו הוא להיות הסנגורים של עם ישראל. "מילה אחת טובה יכולה להפוך אדם מחולה לבריא ומרווק לנשוי", חותם הרב בתפילה שנזכה לראות רק את מעלת חברינו.
