האם המפלגות החרדיות איבדו את היכולת לתרגם את הגידול הדמוגרפי לכוח פוליטי? הסוקר מנחם לזר טוען כי הנתונים בשטח מצביעים על חוסר התאמה בין הציפיות למציאות האלקטורלית. לפי לזר, יהדות התורה הייתה אמורה לעלות במנדט לפחות בכל ארבע שנים בהתאם לקצב הגידול של האוכלוסייה, אך בפועל היא נותרת תקועה סביב אותו מספר מנדטים כבר תקופה ארוכה.
לזר מעריך כי הקיפאון ביהדות התורה נובע מחוסר נחת מסוים בתוך הציבור החרדי. לדבריו, חלקים מהמצביעים הפוטנציאליים בוחרים שלא להצביע על פי הדפוסים המסורתיים המצופים מהם. "משהו שם לא מסתדר עם מה שהיה אמור להיות לפי הדמוגרפיה", הסביר לזר, "ישנו חלק בציבור שלא יצביע כפי שהיינו חושבים שיקרה".
בנוגע למפלגת ש"ס, המצב מורכב אף יותר. לזר מציין כי המפלגה עברה תהליך של "התחרדות" בעשור האחרון, מה שמרחיק חלק מהציבור המסורתי שהיה בעבר עמוד השדרה שלה. בעוד שש"ס נשענת עדיין על קהלים מסורתיים רחבים, הסקרים הנוכחיים מראים על מגמת ירידה. "הגוון של ש"ס נהיה חרדי יותר ממה שהיה לפני עשרים שנה", אמר לזר, "אנחנו רואים ירידה במספרים שאנחנו מקבלים בסקרים שלנו".
עוד באתר:
הסוקר סייג את דבריו וציין כי לש"ס יש תמיד פוטנציאל להפתיע ביום הבחירות מעבר לנתוני הסקרים היבשים, אך נכון לעכשיו המגמה ברורה. השחיקה בקרב הקהל המסורתי בש"ס, לצד חוסר המימוש הדמוגרפי ביהדות התורה, מציבים את הגוש החרדי בפני אתגר משמעותי לקראת מערכת הבחירות הבאה. המפלגות יצטרכו למצוא דרך להחזיר את אמון הבוחרים כדי לשמור על כוחן הפוליטי מול השינויים החברתיים במדינה.
