תביעה בגובה מאות אלפי שקלים בגין הפרת זכויות יוצרים במוזיקה החסידית נדחתה בשבוע האחרון בבית משפט השלום בקריית גת. כב' השופט אבישי זבולון דחה את התביעה לאחר שהתובע, מעבד מוזיקלי מוכר, טען כי יצר מקצבים מקוריים עוד בהיותו בחור ישיבה וכי הנתבע עושה בהם שימוש ללא רשות. הסוגיה המרכזית נסבה סביב השאלה האם מקצבים חסידיים יכולים להיחשב כיצירה מוגנת.
את הנתבע ייצג עורך הדין ישראל ברדוגו, המייצג יוצרים ומוזיקאים בולטים, שטען כי המקצבים המדוברים הם למעשה "אבני הבניין" של המוזיקה החסידית – מקצבים גנריים שאינם עומדים ברף המקוריות הנדרש להגנה. עוד נטען כי בין הצדדים התקיימה היכרות מוקדמת מימי לימודיהם בישיבות סמוכות באשדוד, וכי התנהלותם לאורך השנים מלמדת על הרשאה לשימוש.
לאחר דיון משפטי, ולאור הערכת בית המשפט כי נדרש מומחה מקצועי בתחום המקצבים החסידיים – הליך שעלול לעלות עשרות אלפי שקלים – הסכים התובע לסגת מתביעתו. ההליך הסתיים בפשרה, במסגרתה קיבל התובע 5,000 שקלים בלבד לכיסוי הוצאותיו, ללא הודאה מצד הנתבע.
עוד באתר:
עו"ד ברדוגו הסביר כי כדי שמקצב ייחשב ליצירה מוגנת, נדרש רף גבוה במיוחד של מקוריות, שלרוב מחייב חוות דעת מומחה. לדבריו, במוזיקה החסידית קיימים מקצבים נפוצים, כמו "פריילעך", המבוססים על מספר תווים מצומצם המשותפים לאלפי שירים.
עוד הוסיף כי דרישת המקוריות במקצבים מחמירה אף יותר מזו החלה על מלחינים, מעבדים ופזמונאים, הנדרשים לעמוד ברף יצירתיות בסיסי בלבד. בכך, פסק הדין מדגיש את הקושי המשפטי בהגנה על מקצבים חסידיים כיצירה ייחודית.
