המתיחות הפנימית באיראן יוצאת לאור: חילוקי הדעות בתוך המחנה השמרני סביב הדרך לנהל את המשא ומתן מול ארצות הברית הפכו בימים האחרונים לגלויים מתמיד. מה שנראה במשך שנים כאחדות אידאולוגית סביב עקרונות המהפכה, מתגלה כעת כמערכת רוויית מחלוקות בין גורמים פוליטיים וביטחוניים, כך על פי הדיווח בחדשות 12.
נקודת הרתיחה נרשמה כאשר עשרות חברי פרלמנט סירבו להביע תמיכה רשמית בצוות המו"מ של טהראן. לפי דיווחים, 27 חברים נמנעו מלחתום על מכתב גיבוי למהלך, בהם גם נציגים מהמחנה האולטרה שמרני. הצעד החריג סימן את עומק הקרע והעביר את המחלוקת מהחדרים הסגורים אל הזירה הציבורית.
במרכז העימות עומדים שני מחנות יריבים: מצד אחד תומכיו של סעיד ג'לילי, לשעבר ראש צוות המו"מ הגרעיני ונציגו של המנהיג העליון במועצה לביטחון לאומי, ומנגד מחנהו של מוחמד באקר קאליבאף, יו"ר הפרלמנט שמוביל בשלב זה את השיחות ונתפס כגורם בעל גישה פרגמטית יותר.
עוד באתר:
הביקורת החריפה הגיעה גם מהשטח. חבר הפרלמנט מחמוד נבאביאן טען כי "הקווים האדומים" של מוג'תבא חמינאי הופרו, והאשים את צוות המו"מ כי פעל בניגוד להנחיות. גם ג'לילי עצמו החריף את הטון כשכתב – לפני שמחק את הדברים – כי אם לא ניתנה הנחיה רשמית, הרי שמדובר "במאה אחוז חתרנות של גורמים רשמיים".
במקביל, התגלעה סערה גם בתקשורת המזוהה עם המחנות השונים. סוכנות הידיעות תסנים, המקורבת למשמרות המהפכה, פרסמה מאמר שטען כי דרישות מקסימליסטיות מארצות הברית אינן ריאליות. בתגובה, האתר רג'ה ניוז תקף בחריפות והאשים את מתנגדיו בפגיעה באחדות ואף ברמיזה כי הם פועלים לשרת אינטרסים זרים.
לצד הקרב הפוליטי והתקשורתי, עולות גם שאלות על הנהגת צוות המו"מ. דיווחים שונים מצביעים על אפשרות שמוחמד באקר קאליבאף יסיים את תפקידו, בעוד סעיד ג'לילי עשוי לתפוס את מקומו – אם כי גורמים רשמיים מכחישים זאת. כך או כך, ההתפתחויות האחרונות ממחישות כי הקרב הפנימי באיראן רחוק מסיום.
