הפריימריז הקרובים בליכוד מסתמנים כאחד הקרבות הקשים והיצריים בתולדות המפלגה, אך ייתכן כי הדרמה האמיתית מתרחשת כבר כעת בחדרי הדיונים. גורמים בכירים במפלגה בוחנים שינוי שנראה טכני על הנייר, אך משמעותו הפוליטית היא לא פחות מרעידת אדמה: הרחבת מספר הבחירות המותרות לכל מתפקד. כך על פי חשיפתו של יהודה שלזינגר באתר 'ואלה'.
במשך שנים, שיטת הדילים הייתה המנגנון המרכזי שעיצב את רשימת הליכוד לכנסת. מדובר במערכת סבוכה של בריתות, התחייבויות הדדיות ותככים מאחורי הקלעים. המספר "12" לא היה מקרי – קל יחסית לשמור על משמעת סיעתית ולהעביר רשימה סגורה כשמספר המקומות מוגבל.
הגדלת המכסה ל-15 שמות שוברת את המשוואה הזו. ככל שמספר המקומות בפתק גדל, כך גדלה הנטייה של הבוחר להפעיל שיקול דעת עצמאי מעבר לרשימה שהוכתבה לו. "זו ירידה דרמטית ביכולת לשלוט בהצבעה", מסביר גורם בכיר במפלגה. "כל קול נוסף כזה הוא קול שלא נמצא בדיל".
עוד באתר:
הנפגעים המיידיים מהמהלך הם מי שנחשבים ל"אשפי הדילים" המסורתיים, בהם חברי הכנסת דוד ביטן, חיים כץ ודודי אמסלם. כוחם נשען על היכולת לספק גושי הצבעה ממושמעים, יכולת שעלולה להישחק כשהבוחרים יקבלו "קולות חופשיים" נוספים.
מנגד, מי שעשויים לטפס ברשימה הם חברי כנסת האהודים בקרב ה"שטח" אך אינם חלק ממנגנונים מאורגנים. דוגמה בולטת היא ח"כ טלי גוטליב, שאינה עוסקת בדילים באופן ישיר אך נהנית מאהדה רחבה בקרב המתפקדים.
בליכוד חלוקים בדעתם על ההשלכות:
- התומכים: רואים במהלך תיקון דמוקרטי המשיב את המשקל לקול האישי של המתפקד.
- המתנגדים: מזהירים מפני מערכת "פרועה" ובלתי צפויה. "פחות קומבינות – אבל גם הרבה פחות יכולת לחזות מה יקרה", אומר גורם במפלגה.
אם המהלך ייצא לפועל, הוא יחייב את המועמדים לשנות אסטרטגיה: במקום להסתגר בחדרים עם ראשי קבוצות, הם יצטרכו לצאת לשטח ולנסות להיות ה"בחירה השנייה או השלישית" של כמה שיותר מתפקדים. מדובר במהלך שיכול לפרק את מנגנון הדילים מבפנים ולהפוך את רשימת הליכוד הבאה לבלתי צפויה מאי פעם.
