התגעגעתם? הפלייליסט חוזר ובגדול, עם שתי פרשות

פרשת בהר-בחוקותי – חזק תשפ"ו: אחרי חופשה של כמה שבועות חוזרים ובגדול. ושתי פרשיות נקרא בשבת הקרובה. זאת אומרת שיש הרבה שירים… 

חלק מהשירים שמתי בפלייליסט גם שנה שעברה אבל אני תמיד מחדש ומביא עוד שירים בהקשר לווארטים נפלאים מתוך פרשת השבוע.

במקרוה וזו הפעם הראשונה שאתם נפגשים עם הפלייליסט שלי, לפעמים אני גם מכניס לפלייליסט דברים שקשור לאקטואליה למשל יארצייט וגם דברים אישיים לדוגמה יומולדת חגיגות וכו' 

נתחיל עם יארצייט שהיה בי"ד באייר – של התנא רבי מאיר בעל הנס זי"ע כמובן שנששמע כמה שירים בהקשר וביניהם המלחין הרשי וינברגר בתור ילד. ועוד יארצייט שחל באותו יום הוא של הגבאי המיתולוגי של כולל 'שומרי החומות' בוויליאמסבורג רבי ברוך יהודה שניצלער ז"ל, האח של הזמר מיכאל שניצלער ז"ל. שכל ימי חייו הוא הלך עם הקופה לאסוף כסף עבור כולל 'שומרי החומות' של רבי מאיר בעל הנס. באלבום של מיכאל שניצלער 'לעבעדיגע ספרי תורה' הקדיש מיכאל ז"ל שיר מיוחד ומרגש מאוד באידיש לזכרו, שיר שכתב והלחין פינקי וועבר. הפזמון של השיר הולך כך:

אלקא דמאיר ענני

רבי מאיר האט דיך באגלייט (רבי מאיר ליווה אותך)

מיט א שמייכעלע אויסגעשפרייט (עם חיוך רחב)

און דיך מקבל געווען אויף זיין יארצייט (וקיבל אותך ביומא דהילולא שלו)

—

פרשת השבוע: פרשת בהר

עוד לפני שנגיע לרש"י הראשון והווארטים הנפלאים, נשמע את השדרן והזמר אברימי רוט שר הפסוקים הראשונים של פרשת בהר. ואם כבר הזכרתי את הווארטים… אני רוצה לתת קרדיט על הווארטים הנפלאים לתוכנית המצויינת 'שעתיים לשבת' – כל ערב שבת בין 12:00 ל-14:00 ב'קול חי מיוזיק' 102.5FM בהגשת מני גירא שורץ.

הפרשה מתחילה בעניין השמיטה. 

"מה עניין שמיטה אצל הר סיני", פותח רש"י ושואל בתחילת הפרשה ומשיב: "כמו שהשמיטה ניתנה בסיני גם כל התורה ניתנה מסיני" ושואלים הרבה מפרשים למה דווקא שמיטה? יש עוד מצוות שניתן לומר שכמו שהם ניתנו בסיני אף כל שאר התורה ניתנה בסיני. אומר ה'אור החיים' הק', מצוות שמיטה הרי נוהגת רק בארץ ישראל והיא באה ללמד אותנו שלהשם הארץ ומלואה כפי שהחינוך מביא שכל החידוש של המצווה הזאת היא שהארץ לא פועלת מרצונה מתי שהיא רוצה בהתאם לעונות השנה או לגשם וכדומה אלא הכל הכל מאיתו יתברך הוא האדון והוא זה שקובע וכשהוא חפץ הוא מצמיח וכשהוא חפץ הוא גם מצווה להפקיר לשנה שלמה את הקרקע.

מרחיב האור החיים ואומר שהעניין הזה שלמה דווקא למדים משמיטה זה בדיוק בגלל הנקודה הזאת, בכדי לומר לנו שארץ ישראל שניתנה בסיני ניתנה בתנאי שאנחנו נשמור את מצוות הקדוש ברוך הוא, זו הסיבה שלכן קיבלנו את ארץ ישראל וזו הזכות שלנו לחיות בארץ ישראל ולגור בה בתנאי שנשמור עליה כפי ששר מרדכי בן דוד אם תשמרו את חוקותיי, ארץ שניתנה בתנאי.

–

פסוק יח: "ועשיתם את חוקותי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אותם וישבתם על הארץ לבטח". אומר כאן רש"י שבעוון שמיטה, כלומר אם עם ישראל לא שומר את השמיטה בעוון זה ישראל גולים, אז כשם שיש שכר גדול למי ששומר שמיטה יש גם עונש משמעותי כשלא שומרים שמיטה.

רש"י אומר עוד, גלות 70 שנה של גלות בבל היא כנגד 70 שמיטות שביטלו. כך גם מבואר במסכת אבות במשנה וגם בגמרא במסכת שבת דף לג, מדוע למעשה דווקא העונש של הגלות בא על אי קיום שמיטה? מבאר האלשיך הק' שהעניין בא להזכיר ולהוכיח שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. כי הרי ידוע לנו מהרש"י הראשון בבראשית (מי שלא זוכר את הרש"י השיר של שמחה פרידמן יזכיר לכם) כשמגיעות אותן אומות העולם ואומרים לעם ישראל ליסטים אתם בארץ גנבתם אותם מאיתנו ומה אנחנו עונים להם על פי הרש"י הזה שכל הארץ של השם יתברך ברצותו בראה וברצותו נטלה מכם ונתנה לנו אבל מתי עם ישראל יכולים לומר את הדבר הזה, כאשר הם משביתים את הארץ כי בך הם מעידים על קיום השם יתברך כשהם אומרים הארץ היא להשם אז זו אכן ההוכחה. זה יסוד חשוב מאוד מאוד לימינו ברוך השם שכיום יש הרבה יהודים שמקיימים את מצוות השמיטה כאן בארץ והלוואי שבזכותם נזכה שהקדוש ברוך הוא ירחם עלינו ויוציא אותנו כבר מהגלות. כפי שאברהם פריד שר "ארויס ארויס פון גלות ארויס אוי באשעפער לייז אונז שוין אויס".

–

שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה. ובהמשך הפסוקים כתוב: וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו. וצויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לשלש השנים. וכדי להבין את השאלה הזאת מה תאמרו וכו' מה המשמעות מתי אנחנו רואים לשון כזה בתורה 'אם תשאלו שאלה אז נענה לכם תשובה'. בעניין הזה יש דיון בין גדולי החסידות, והרבי העניך מאלכסנדר וגם השפת אמת כתבו בדרך הבא: שלא מדברים כאן באנשים שלא האמינו. השאלה כאן באיזה זכות יזכו העם ישראל בדורות הבאין שיעשו להם את הנס הזה כי מתוך הענוה שהייתה בהם סברו שאינם ראויים לנס כזה ועל זה אמר התורה שהנס יעשה כטבע ולכך יזכו בזה בזכות השמיטה. אבל הרבי רבי זושא מאניפולי אומר שגם השאלה בדרך הזו טוב היו אם לא שואלים כי באמת אין כל נברא כדי לזון ולהתפרנס מזכותו עצמית בעולם הזה אלא כל מה שיש לנו הכל זה בחסד וברחמים של הקב"ה אפילו הלחם והמים כי הקב"ה הוא הזן ומפרנס. וכפי השיר של ר' נח פלאי הריבונו של עולם לא חייב לנו כלום!

–

עוד ביאור על השאלה וכי תאמרו וכו' של הדעת משה מקוזניץ שלא מדובר בקושייה שכביכול שואלים והתשובה היא וציויתי וכו'. אלא זו תפילה כלפי הקדוש ברוך הוא וגם הבטחה מאת הקב"ה שיתן לעם ישראל את כל צרכיהם דהיינו. כיוון שהקב"ה כידוע מתאווה לתפילתם של צדיקים ולפעמים הקב"ה לא נותן עד שהיהודי יבקש ממנו ואז הוא יכול לתת. והטעם הוא כדי שבני ישראל יוכרחו לשאת תפילה לפני הקדוש ברוך הוא לכן צריך את ההתעוררות מלמטה מאדם שמכיר שהוא נזקק לברכה והשם הטוב שחפץ להיטיב (מזכיר לי שיר מוכר של יעקב שוואקי) עוד הם מדברים והוא ישמע ונותן להם כל צרכיהם יתן להם. וזה מה שאומר לנו הפסוק וכי תאמרו – היינו וכי תתפללו מיד כשתאמרו את תפילתכם למה שנצרך לכם בכוונת הלב ממש ושואל מה נאכל, אז תוך כדי דיבור תוך כדי אמירתכם יאמר השם וציוויתי את ברכתי בכל טוב. ולכן גם בשנת השמיטה שבו מצווה השי"ת ברכה לשלוש שנים בזכות ההתעוררות הזו של בן לאביו באמצעות התפילה כך מושפעת הברכה על עם ישראל. כאמור עודם מדברים תוך כדי התפילה כבר נפתחים את שערי השפע כי הכל מוכנים ומחכים רק שיבקשו.כפי ששר אברהם פריד טרם יקראו ואני אענה. עוד הם מדברים ואני אשמע. תטיב לנו ברחמיך הרבים שפע ברכה והצלחה כפי ששר אייזיק האניג בלחנו של הרב משולם גרינברגר, עיבוד ע"י שוע פריד. עיבוד המקהלה נעשה על ידי ידידי היקר והקלידן המוכשר אברומי ברקו.

–

בעניין שביעית מוזכרים גם עניין הגלות וגם עניין הגאולה. הגמרא במסכת שבת דף לג אומרת שבעוון שבני ישראל לא שמרו שמיטה גלו מארץ ישראל. הכלי יקר מבאר ואומר למה דווקא גלות שמדובר בגלל חסרון באמונה כי אם אדם לא מאמין בקדוש ברוך הוא, גם הארץ מקפידה על כך כי רצונה של הארץ שתתגלגל זכות על ידה לחיזוק האמונה שעל ידי זה שיראו שב'ציוויתי את ברכתי' שש שנים על ידי שביתה בשנה אחת יאמינו כולם כי ה' הוא בעל הכוח והוא המפרנס לכל וזה עניין של הגלות שאם חלילה לא שומרים על שמיטה. בגמרא מגילה דף יז כתוב שקבעו את ברכת גואל ישראל (ראה בעניינו) נקבעה בשביעית כי תחילת הגאולה היא בשביעית וגם כידוע במוצאי שביעית בן דוד בא. שמתי שיר מדהים של שלומי גרטנר מתוך האלבום 'עשה עשה'. הלחן של פינקי וועבר. העיבוד של משה לאופר. גם בשיר הזה עיבוד המקהלה נעשה על ידי ידידי היקר והקלידן המוכשר אברומי ברקו.

–

פסוק כ"ג: והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי. מבאר הדברי ישראל שהפסוק מרמז שלא תמכור את עצמך לצמתת לעניינים ארציים כמו עבד הקנוי לאדונו.

ברגע שאדם מתחיל להיכנע ליצרו הרע נופל אחריו ואז הוא הופך להיות שפוט שלו אלא תדע כי לי כל הארץ כל ירידתך לעולם הזה היא רק לעבוד את השם יתברך בכל ענייני העולם הזה אינם אל כדבר טפל לעומת העיקר שזה עבודת ה'. אל תחליף טפל בעיקר תזכור שהחיים הנצחיים הם העולם הבא כפי שאנחנו מתפללים ומבקשים בכל בוקר בשחרית שנזכה בעזרת השם כולנו לירש טובה וברכה ולזכות להגיע לימות המשיח ולחיי העולם הבא

–

פסוק לה: "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו". מסביר האלשיך הקדוש, למה כתוב בלשון יחיד "והחזקת" שלא יאמר אדם שזה לא תלוי בו אלא באחרים, אלא יכול להגיד לעצמו אחרים יעזרו. שיקח לתשומת ליבו שהוא עצמו הוא זה שמי שראה את האח הזה מט הוא צריך לעזור ואם הוא לא יעזור חלילה אחיו יכול למות חלילה וזו גם הכוונה בפסוק "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק חזק מלשון והחזקת". ר' חיים זוננפלד אומר שאי"ש בגימטריה "לרעהו" – מי נקרא אי"ש רק זה העוזר "לרעהו". (האם אני צריך להציג לכם את השיר?……השיר "חזק" בביצוע לייב ממופע אוהל)

–

פרשת השבוע: פרשת בחוקותי 

נתחיל מיד עם השיר 'אם בחוקותי תלכו' שהלחין אלי קליין לשלומי גרטנר אבל אנחנו נשמע את הביצוע של המלחין עצמו… 

האור החיים הקדוש מבאר 42 דרכים את הפסוק "אם בחוקותי תלכו" בוא ניגע לפחות בביאור אחד "שתהיו עמלים בתורה" וכתוב כאן "חוקותי", עומד האור החיים – למה כתוב "חוקותי" בלשון רבים והוא מסביר כי זה מרמז לתורה שבעל פה ובתורה שבכתב לכן זה "חוקותי" לשון רבים וכן שצריך ללמוד את התורה גם ביום וגם בלילה וכן שיש עניין בתורה ללמוד וללמד. אדם לא יכול להסתפק רק בלימודו העצמי ולמה אומר הפסוק "תלכו" בשביל ללמד אותנו כי יש לעסוק בתורה גם בהליכה כמו שנאמר בפסוק ובלכתך בדרך.

ועוד מבאר האור החיים על פי הגמרא במנחות שמי שעוסק בקורבנות כאילו הקריב עולה וזה הוא למד מכאן מהפסוק שבאופן כללי כשאדם עוסק במצווה שהיא לא כדי השגתו גם אם הוא לא יכול להגיע אליה אבל עצם זה שהוא עוסק במצווה הזו אזי הוא זוכה ל"אם בחוקותי תלכו" גם אם אלו שקשה לכם ללכת בדרכים האלה גם עם המצוות שקשה לכם להשיג אבל אם אתם לומדים אותם מעלה אני עליכם כאילו עשיתם אותם בפועל וגם השל"ה הקדוש מפרש כאן פירוש דומה ומוסיף על פי המשנה הידועה במסכת אבות "כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה" היינו ברגע שאדם עוסק בתורה ועוסק בלימוד המצוות הרי הוא זוכה בכך לקיים הרבה מאוד מהמצוות. כפי ששר לנו אוהד מושקוביץ.

–

פסוק ו: "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם", אומר רש"י שמה תאמרו הרי מאכל והרי משתה אם אין שלום אין כלום, תלמוד לומר אחר כל זאת "ונתתי שלום בארץ" מכאן שהשלום שקול כנגד הכל. ולמה באמת השלום הוא זה ששכול נגד הכל, מבאר המשפיע רבי מיילך בידרמן על בסיס המשנה בעוקצין "לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום" כך המשנה. (וגם קעמפ שלווה ישיר לנו) מבאר רבי מיילך שזה היסוד אם אין שלום, אם אין כלי שמחזיק את הברכות אז לא יעלו כל הברכות שבעולם שמברכים אדם לכן השלום זה דבר כל כך חשוב".

אני אישית כתבתי המון בעבר על האג'נדה האישית שלי על עניין של שלום ואחדות. ידידי היקר ואהוב יובל סטופל בתוכניתו מידי יום ראשון חוץ מהעניין של אמירת תהילים הוא גם תמיד מזכיר את העניין של אחווה. וכך הוא אמר שנה שעברה בתוכנית שלו שהמילה 'אח' מופיע בפרשה הזו פרשת בהר שוב ושוב הכוונה בפרשה אינה לאח ביולוגי אלא דווקא למי שאתה עושה איתו עסקים למי שאתה עושה איתו ביזנס אז לפני העסקים לפני הביזנס אתה צריך להתייחס אליו באחווה לזכור שהוא אח שלך כך כתוב בפרשה אל תונו איש את 'אחיו'. כי ימוך 'אחיך'. וחי 'אחיך' עמך כל המקומות האלה זה חוזר שוב ושוב ושוב אחיך זה ממש מילת המפתח שלה הפרשה הזו. יש פה תזכורת שגם כאשר מדובר בכלכלה גם שהוא מדובר בענייני ציבור גם שמדובר בניהול מדינה אסור לשכוח את הבסיס את העובדה שאנחנו בנים של אבא אחד ועל כן כולנו אחים זה לזה. (אם השיר של קעמפ שלווה הסתיים לפני שסיימת לקרוא הטקסט הארוך הזה תתחיל את השיר מחדש)

הפטרה:

"ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו". שמתי שני ביצועים. הראשון של יעקב שוואקי והשני של זמר ושחקן מאוד מוכר בהצגות באידיש קאפי עלנבויגן.

השבוע גם שבת חזק – לרגל סיום ספר ויקרא, אז כמובן שנשמע את יענקי זינגבוים שר את הלחן שהוא קיבל במתנה ממרדכי בן דוד.

פרקי אבות פרק ה:

בחרתי רק כמה שירים…
ולא אמר – דודו פישר
שלי שלך – ליפא שמעלצער
בן בג בג – יעקב שוואקי מתוך מופע האסק מס 18

–

שיר לכבוד שבת:
הברכות בפרשה מתחילה עם 'ו'נתתי גשמיכם בעיתם. שואל האור החיים הק' מה ה 'ו' החיבור, הרי התורה רק התחילה עכשיו את הברכות, על איזה ברכה הפסוק מוסיף ונתתי וכו'. התשובה על ונתתי שלום בארץ. בספר קול תורה מרבני טוניס כתוב: מקובלנו ששלושה מגינים על הדור. שכינה הקדושה, זכותו של משה רבינו, לו (36) צדיקים. המילה שלום יש בה את כל השלושה שכינה לו צדיקים משה רבינו

ומוסיף על זה הרב וולך שהכל מרומז גם בפסוק "אשרי העם שככה לו", "שככה" בגימטריה "משה", "לו" זה ל"ו צדיקים. אשרי העם שהשם אלוקיו זה העניין השכינה שמשמרת ומגינה עלינו על עם ישראל בכל דור ודור. בפרשה מוזכר כמה פעמים על שבת אז השיר לכבוד שבת נמצא גם את אשרי העם שככה לו וגם לכה דודי.

שיהיה לכם שבת שלום!

————————————–

סדר השירים לפרשת בהר-בחוקותי תשפ"ו

אלקא דמאיר עננו – ליפא שמעלצער
אלקא דמאיר עננו – יום השמיני
אלקא דמאיר עננו – מיכאל שניצלער
פרשת בהר:
כי תבואו – אברימי רוט
לא נזוז מכאן – מרדכי בן דוד
הרש"י הראשון – שמחה פרידמן
ארויס ארויס – אברהם פריד
הטוב שבך – נח פלאי
עוד עוד – אברהם פריד
ראה – שלומי גרטנר
חזק – אברהם פריד מתוך מופע אוהל
ונזכה – מרדכי בן דוד

פרשת בחוקותי:
עמלים – אלי קליין
רבי מאיר אומר – אוהד מושקוביץ
שלום – קעמפ שלווה

הפטרה:
ברוך הגבר – יעקב שוואקי
ברוך הגבר – קאפי עלנבויגן

פרקי אבות פרק ה:
ולא אמר – דודו פישר
שלי שלך – ליפא שמעלצער
בן בג בג – יעקב שוואקי מתוך מופע האסק מס 18
שבת חזק: חזק – יענקי זינגבוים
שיר לכבוד שבת:
אשרי – לכה דודי – אלי גרסטנר